השאלה של מקור הסמכות של חוקי יסוד היא מורכבת. כדי לפענח אותה, בהקשר הישראלי לפחות, יש להבין כי הרעיון שריבונות העם מתבטאת אך ורק בכנסת הוא שגוי מעיקרו. במיוחד בשיטה הפוליטית הישראלית ולנוכח חולשתה היחסית של הכנסת, הליך החקיקה בפרלמנט הישראלי נשלט ברובו על ידי הממשלה השולטת באמצעות רוב כזה או אחר, וכלי הביקורת של האופוזיציה חלשים יחסית. עם או בלי קשר לכך, אין בדבריהם של שקד וטאוב כדי להסביר לעם מה יקרה אם הכנסת תחליט ביום מן הימים לחוקק חוק המנוגד לעקרונות הדמוקרטיים, כזה למשל האוסר על חילונים לנסוע בשבת או מחייב חרדים לגזוז את פאותיהם.
התפיסה שהשרה שקד מנסה למכור ששופטי העליון מבקשים לשלוט בעם היא פופוליסטית
הביקורת השיפוטית של שופטי העליון, אם ישנה, אינה נעשית בשם קפריזה רגעית, אלא נובעת מעקרונות היסוד של השיטה הדמוקרטית ומנורמות העל שלה, הכוללים שמירה על זכויות אדם בסיסיות
התרעות פיקוד העורף