זה היה השבוע החגיגי ביותר של הנגידה קרנית פלוג בחמש שנות כהונתה. היא כבר השתתפה בכנסים יוקרתיים בכל העולם עם שועים ורוזנים, אבל פסטיבל כזה מעולם לא נערך לכבודה. השתתפו בו נגידי בנקים מחו"ל, הנגידים לשעבר סטנלי פישר ויעקב פרנקל, בנקאים, כלכלנים וגם נשיא המדינה רובי ריבלין שהתייצב בכבודו ובעצמו כדי להחמיא. שר האוצר משה כחלון הגיע באיחור. נתניהו נעדר בגלל יום ההולדת לשרה, אבל שלח ברכה מצולמת.
בניגוד לטענות בתחילת הדרך על היותה נגידה "אפרורית" שלא יודעת "לדפוק על השולחן" כשצריך, פלוג מסיימת את תפקידה כנגידה מוערכת, שהשיגה בדרכה השקטה את מטרותיה. וכמו בתחום ההשקעות, לפעמים ההחלטה האמיצה היא זו שלא התקבלה. זה בולט בהחלטתה להשאיר את הריבית ברמתה האפסית ללא שינוי כארבע שנים. גם ההחלטה להפסיק להתערב באופן אקטיבי בשוק המטבע ולעצור את הרכישות שניפחו את היתרות - ראויה להערכה.
האתגר הגדול ביותר שלה היה יכולתה לבלום את "בנקאות הצרכנות" שהגיעה מהמערכת הפוליטית, בראשות שר האוצר. הפוליטיקאים דרשו רפורמות בכל מחיר, והנגידה הייתה חייבת להתנגד כלוליין המתנדנד בין יציבות הבנקים ליציבות הפוליטיקאים. בתחום הבנקאות היא סמכה על חדוה בר, המפקחת הדומיננטית, שקיבלה ממנה קרדיט משמעותי לקידום האג'נדה.
כעת אתאר את עמדות פלוג בחמישה נושאים שעליהם דיברה השבוע. בהמשך הטור אביא את תוכן השיחה שקיימנו בינינו.
הנגידה חשפה: "כשפגשתי את סטנלי אחרי אחד העימותים הסוערים שהיו לי עם הממשלה, אמרתי לו: 'עכשיו אני מבינה טוב יותר את השקפתך הראשונית נגד השארת תפקיד היועץ'. סטנלי הפתיע אותי כשאמר ש'בהסתכלות מבחוץ אני דווקא משוכנע עוד יותר בחשיבות הייעוץ".
"לאחר כמעט ארבע שנים שבהן הותרנו את הריבית על 0.1%, מסתמן שאנו מתקרבים לעידן של נורמליזציה. אני כבר יכולה לדמיין את הוויכוחים הלוהטים שיתרחשו בוועדה המוניטרית לגבי התוואי והקצב של התהליך. האתגר יהיה לא לפעול מהר מדי, כדי לא לפגוע בהתבססות האינפלציה בטווח היעד ולא לפעול לאט מדי, כדי שלא להישאר מאחור".
"אני חושבת שנדין טרכטנברג הייתה יכולה להיות נגידה טובה מאוד", אמרה לי פלוג, כששאלתי אותה אם הייתה מעוניינת לראות את סגניתה מחליפה אותה בתפקיד, "אבל הנגיד נבחר על ידי שר האוצר וראש הממשלה, ואני מכבדת את הבחירה. אני מעריכה שנדין תהיה נגידה בפועל עד למינוי הנגיד החדש ותעשה את זה טוב".
קדחת העשייה מסביב בעיצומה. שיכון ובינוי הודיעה על הקמת שישה מתקנים סולאריים (גם על גגות) שיספקו לרשת החשמל 60 מגה ואט. את ההשקעה בפרויקטים בסך 220 מיליון שקל מוביל המנכ"ל משה לחמני. קבוצת האנרגיה EDF חנכה בשבוע שעבר את השדה הסולארי ה־17 שלה, בהספק של 101 מגה ואט ובהשקעה של 300 מיליון שקל. והשבוע נחשפה התוכנית למתן זיכיונות לחיפושי גז ונפט טבעי בים, הכוללת הפקת לקחים מתוכנית דומה שהוצגה לפני שנה ונכשלה.
המשרד פרסם באחרונה מכרז לפריסת עמדות לטעינת רכב חשמלי. מדובר במהלך המתכתב עם התוכנית הגדולה שתושלם עד 2030 למעבר לגז על חשבון מזהמים. שטייניץ מכנה את המהלך "התוכנית להצלת עם ישראל, שאם לא תיושם, תהיה קטסטרופה". הוא מדבר על הפחתת חלקו של הפחם המזהם בייצור החשמל, סגירה סופית של תחנות הפחם בחדרה ובאשקלון ומעבר לשימוש בגז.
החלום של שר האנרגיה הוא ש"95% מהאנרגיה והקיטור הנדרשים בתעשייה ייוצרו החל מ־2030 בגז טבעי. יהיה מעבר הדרגתי למכוניות חשמליות ומשאיות גז טבעי, ואיסור מוחלט על יבוא מכוניות המונעות באמצעות דלק מזהם". אם יוגשם החלום, התוצאה תהיה הפחתת נזקי זיהום האוויר ב־60%, והתועלת המצטברת למשק תסתכם עד 2040 ב־78.4 מיליארד שקל. בשנה זו יחיו בישראל 13 מיליון איש, ובכבישים ייסעו 6.4 מיליון מכוניות.
במשק האנרגיה תוהים מה הסיבה לכך ששטייניץ ממהר לפרסם תוכנית יומרנית וארוכת טווח כזאת. גורמים שאיתם שוחחתי טוענים שהתוכנית נעשתה ללא עבודת מטה מסודרת מול המשרדים, שהיא כרוכה באובדן הכנסות ממיסוי דלק של מיליארדי שקלים, ולא בטוח שיהיה מספיק גז כדי להגשימה.
אז מדוע אצה הדרך לשטייניץ? ייתכן שהוא מתכונן ליום שאחרי, כי האפשרות שבממשלה הבאה הוא לא יכהן כשר ריאלית בהחלט. בסתר לבו היה מעוניין לקבל את תיק החוץ, ואם ימשיך באנרגיה אז לספח גם את המשרד לאיכות הסביבה. איש חלומות, אמרנו?
סיבה אפשרית נוספת היא שמדובר בפעלתן בלתי נלאה, שרוצה ששמו יונצח כמי שהוביל את מהפכת האנרגיה בישראל. תהיה הסיבה אשר תהיה, שטייניץ אינו שר שגרתי. תראו לי עוד חבר ממשלה שאכפת לו כיצד תיראה ישראל ב־2030. איזה שר, חוץ משטייניץ, לא חושב על הפריימריז בעוד חודש, חצי שנה או שנה מהיום?
כמו בכל שנה, גם השנה הפך חודש נובמבר לאורגיית קניות גדולה. למכורים לקניות ניתן חודש שלם לספק את תאוותם. בדצמבר, החודש האחרון של השנה, הם הולכים לישון בחיוך מלא סיפוק על הפנים. ההסתערות החלה באמצע השבוע במבצעים מכל הסוגים בהובלת אתר הקניות שופינג IL. ביום ראשון נחגוג יחד עם הסינים את יום הרווקים שלהם (אגב, מה עם יום הרווקות?). לאומללים שלא הספיקו להצטרף תהיה הזדמנות לתיקון המעוות ב"סייבר מאנדיי" או ב"בלק פריידיי".
אם לא די בכל אלה, יש לנו הזדמנויות קנייה באתרים כחול־לבן. מנכ"ל שופרסל איציק אברכהן חנך בתחילת השבוע את אתר הקניות הבינלאומי אמריקן אאוטלטס, המציע למכירה 2.5 מיליון פריטים, יותר מכפול ממספר תושבי קפריסין. האטרקציות הן לא רק במחירים התחרותיים אלא גם בפטור ממע"מ בקניות של עד 75 דולר ופטור ממסי קנייה עד ל־500 דולר. בג"ץ דחה את עתירת איגוד לשכות המסחר על אפליה לרעה בעניין המע"מ של הקמעונאים המקומיים. אגב, גם המבקרים באילת נמשכים לעיר הדרומית בזכות הפטור הבלתי מוגבל במע"מ (שמנוצל לעתים לרעה). וכמובן שישנו הדיוטי פרי בנתב"ג, שהפך בשנים האחרונות לבית המקדש לקונים, שם הפטור ממע"מ מזנק ל־200 דולר למוצר.
מי שיטפל ב־15.5 מיליון חבילות שייערמו מחו"ל - כמעט פי שניים ממספר אזרחי המדינה - יהיה דואר ישראל. מנכ"ל הדואר דני גולדשטיין ייאלץ להתכונן לכך שגם אם העיכובים בהגעת החבילות הם באשמת הסינים או האמריקאים, האשמה תיפול בכל מקרה על הדואר. אז מה עושים? משדרגים עוד יותר את מרכז המיון במודיעין ומתפללים לטוב.
את קדחת הקניות של נובמבר אמורים איכשהו גם לממן. העניין קריטי לגבי צעירים ובני נוער המבזבזים את הכסף שאין להם. הפטנט של פריסת התשלומים מקהה את תחושת הבזבוז, אף שעם הזמן ההוצאות מתנפחות כמו בלון שסופו להתפוצץ.
דודי קוכמייסטר, תושב אפרת בן 61, נמצא שם כדי לעזור למכורים. תחילה התנדב לארגון פעמונים, ובתחילת 2018 החליף כמנכ"ל את המייסד אוריאל לדרברג. הוא מהנדס תעשייה שעסק בתחום המים והיה חבר הוועדה באוצר לטיפול ביוקר המחיה.
מיזם פעמונים הוקם כדי לסייע להתנהלות כלכלית נבונה, לחלץ אנשים מהמינוס במידת האפשר, ולחנך לכך שלא ייקלעו אליו בעתיד. תהליך הגמילה מהאוברדרפט כואב לא פחות מגמילה מסמים. המכורים לקניות, ואני מכיר אישית כאלה, יעשו הכל כדי לגייס את הכסף הנדרש אם חשקה נפשם בכורסה או באייפון. גם אם יינקטו נגדם טקסי השפלה פומביים של גזירת כרטיס הפלסטיק המכונה כרטיס אשראי, הם יחזרו לזירת הקניות בדלת האחורית. הם מאתרים נתיבי מילוט כמו שבירת קרן ההשתלמות, הלוואה על חשבון קרן הפנסיה או משכנתה על חשבון הדירה. במקרים אפלים יגיעו גם לשוק האפור, שם יושבים הדילרים של עולם הפיננסים. את הבורות הפיננסיים שייצרו יכסו באמצעות מקור מימון חלופי, תמיד יקר יותר.
בפעמונים 3,000 צדיקים מתנדבים להעביר את סדנאות הגמילה מאוברדרפט. מדובר בניהול נבון של תקציב המשפחה, קביעת סדר העדיפויות להוצאות ופריסה נבונה של החובות. כ־60 עובדים מקבלים משכורת כולל המנכ"ל, המרוויח ברוטו קצת יותר מ־20 אלף שקל לחודש, והוא בעל השכר הגבוה.
התרעות פיקוד העורף