"אבל תביני", ניסה לומר לי הגורו שקלט את חוסר המנוחה שלי, "הדברים אף פעם אינם כפי שהם נראים". חשבתי קצת, ועל אף שהבנתי שאני חייבת לתת למילים הללו לחלחל מבעד למחסום הקבלה של דברים שאני לא יכולה להבין, אבל חייבת להפנים כדי לחיות טוב יותר, כעסתי על היומרה שהוא יודע טוב יותר ממני על עצמי. הוא ישב במרפסת המחורבנת הפריבילגית שלו מהבאוהאוס, ובמחי ג'וינט ושרוואל שמוריד צבע בכביסה, חשב שהוא מציל עוד נשמה בעולם כשהוא מכניס ילדה לחדר מלא פופים כדי ללמד אותה לכעוס.
אני יודעת שאני לא יכולה לשנות את העולם. וגם אם זו אמירה יומרנית מדי לבן אנוש כלשהו לרצות "לשנות את העולם", זה עדיין מטריף לי את השכל. אני לא עושה מספיק, ואני גם לא יודעת מה אני צריכה לעשות על מנת שזה יהיה מספיק כדי למלא את חלקי בחיים האלה. בינתיים אני מנסה להתנחם בכך שאולי הדברים באמת אינם כפי שהם נראים, ולקוות שכל סיר הלחץ בחיים האלה הוא חלק מתוכנית אלוהית מסודרת היטב, ובסוף הכל יהיה מושלם.
התרעות פיקוד העורף