עד לרגע זה חשבתי שאני שולט לא רע בהבנת הנקרא, אבל מתברר שטעיתי. לא הבנתי בדיוק, אם כי שיערתי ש"כלל נכסי החייב" משמעותו לעקל מכל נכסיי, רחמנא ליצלן. אבל מה זה "עיקולים ללשכה האחורית"? מי או מה עומד בקדמת הלשכה?
העיקול היה על חשבון מרפאתי, בכתובת שכבר למעלה מעשר שנים איני נמצא בה. רואה החשבון שלי נכנס לתמונה וטלפן בדרך קדמית מקובלת לאותה לשכה אחורית. שם הפנו אותו להוצאה לפועל בירושלים, ומשם למחלקה לגביית קנסות ואגרות. כאן סוף־סוף הסבירו לו שהעיקול הוא עבור תשלומים שלא בוצעו לרשות השידור ב־2011 או 2012.
כל ניסיונותיי להוכיח כי בשנים אלו מרפאתי לא הייתה בכתובת זו - עלו בתוהו. שלחנו מכתב מפורט עם סימוכין והעתק חוזה, המאשר כי הנכס היה מושכר לאחר באותן שנים. התקבלה תשובה כי החומר הגיע, ועקב עומס מומלץ לפנות בפנייה מקוונת דרך הדוא"ל. בטופס המקוון נשאלנו סדרת שאלות, עשינו כבקשתם וקיבלנו מספר פנייה והבטחה שהעניין יטופל.
בינתיים, בעצת רואה החשבון הוכנס סכום הקנס לפיקדון ולשמחתי אוכל להשתמש בחשבון הבנק שלי. ואני שואל: היכן מסתיים חופש הפרט? עד כמה יכולות הרשויות להעמיק לתוך כיסיו של האזרח? חסימת חשבון מונעת מהאדם לכבד התחייבויות כספיות ומעמידה אותו כחדל פירעון. וכל זאת בגלל חוב שלא היה ולא נברא.
התרעות פיקוד העורף