תמיכתם המוצהרת בתוכנית חושפת סדר יום מדיני שגוי שאינו תואם או מבטא את האתגרים המיידיים בחזית מדיניות החוץ של ישראל. התנהלות מנהיגי האיחוד האירופי על פי האיומים שהם מפריחים, אם ישראל תחליט על סיפוח שטחים, היא פי כמה וכמה קריטית לישראל מאשר עתידה של תוכנית השלום. הדיון שהתקיים במועצת הביטחון בנושא הסיפוח העיד שנוצרה קואליציה בינלאומית השוללת חד־משמעית סיפוח כזה תוך הסכמה כי זהו מהלך המפר את החוק הבינלאומי. הדיון הזה דרש תגובה ומענה מצד שר החוץ בדחיפות גדולה פי כמה מהשתפכותו על איכותה של תוכנית השלום. אשכנזי בחר לא להגיב.
נראה שגנץ ואשכנזי אינם מודעים ואינם מעודכנים בעובדה שתוכנית השלום אינה נמצאת על סדר היום של הנשיא ולא תגיע לשם, אם בכלל, בעתיד הנראה לעין. המזרח התיכון בכלל והסכסוך הישראלי־פלסטיני בפרט מעניינים היום את הבית הלבן עוד פחות משלג דאשתקד. בראש דאגותיו של טראמפ נמצאות הבחירות לנשיאות שיתקיימו בנובמבר.
הנשיא טרוד ומודאג, ולפי דיווחים שרוי בתבהלה מתוצאות סקרי דעת קהל שהראו ערעור מתמשך וירידה בשיעורי התמיכה בו גם במגזרים באוכלוסייה שמזוהים כאוהדיו, במיוחד בקרב אמריקאים בני 60 ומעלה, שבקרבם גדול הפחד מנגיף קורונה ורווחת אכזבה מאופן טיפולו של הנשיא במגיפה. אם מישהו מצוות יועציו דיווח לנשיא טראמפ שראש ממשלת ישראל החליפי ושר החוץ שלה נלהבים מתוכנית השלום שלו, הנשיא ודאי לא היה מבין למה הכוונה – כאילו אומר “על איזו תוכנית הוא מדבר?
מה שגנץ ואשכנזי צריכים לזכור ולהביא בחשבון בתוכנית העבודה וקביעת סדר העדיפויות שלהם במדיניות חוץ מול ארצות הברית הוא שיש להיזהר מהזדהות מופרזת עם הנשיא טראמפ ומהפגנת אהדה למהלך מדיני־דיפלומטי שיוצא מהבית הלבן שבו פועל נשיא רפובליקני או ממחלקת המדינה בראשות פומפאו הרפובליקני.
גנץ ואשכנזי צריכים להתחיל לפעול במטרה לסלול דרך לחידוש יחסי עבודה, קשרים ותיאום עם ראשי ומנהיגי המפלגה הדמוקרטית – תחומים שבשנים האחרונות הוזנחו והופקרו. סקרי הבחירות לנשיאות, שיתקיימו ב־3 בנובמבר השנה, אינם מוציאים מכלל אפשרות חזרה לעידן דמוקרטי בבית הלבן. גנץ ואשכנזי ימצאו אצל הדמוקרטים שותפים לתמיכה ביוזמת השלום.
התרעות פיקוד העורף