לא ברור מה שתה הפקיד הבכיר לפני התחזית המנותקת מהמציאות. עדיין לא מאוחר ללמוד את השלכות הקורונה בשטח: אין טיסות, הרכבות מושבתות, הלימודים חלקיים, ואולמות המופעים סגורים. שתי המילים המכילות את המונח "שגרת קורונה" הפכו למכת מוות לעסקים. בשגרת קורונה אין חשק לאכול במסעדות ולשתות בבתי קפה עם מסיכה. על סופי שבוע בבתי מלון בשיטת הכל כלול ובריכה על תנאי אין מה לדבר. טיסות לחו"ל נתפסות כמו טיסות לירח. אל־על הופכת בהדרגה מחברת תעופה לחברת מטענים.
הצריכה הפרטית בצניחה. צריך רק להתבונן על העומס במגרשי מכוניות הליסינג ואת היעדר העומס בכבישים כדי להפנים את עוצמת המכה. מאה חנויות ברחוב בן יהודה בת"א מוצעות להשכרה במחירי סוף העונה. ראש העיר ללא הפסקה רון חולדאי עשה מאמצים ללא הפסקה לעזור ולדחוף את פעילות העסקים הקטנים. אבל גם במדינת ת"א זה לא כל כך עובד. גם החנויות בביאליק, רחוב הקניות המרכזי של רמת גן, עדיין לא התאוששו.
אז נכון שלקראת שבועות הורגשה התאוששות מסוימת בענפי הקמעונאות, אבל מסתמן שבחודשים יוני־יולי הארנק יחזור לכיס, כי לאנשים אין חשק לפתוח אותו כשהם רואים שקרוב למיליון עובדים עדיין נמצאים בחל"ת.
למרות תקוות בנק ישראל, החזרה המלאה לעבודה לא תקרה בגלל אי־הוודאות העצומה. כדי להחזיר עובדים תוכנית הסיוע למעסיקים חייבת להיות קצת יותר נדיבה מאשר כמה אלפי שקלים לעובד. אני משוחח עם מלונאים, תעשיינים, בעלי מסעדות, קמעונאים וסוחרי מכוניות, שמדגישים שהסיכון בהחזרת עובדים גבוה מאוד. לכן ההנחה היא שמספר מחוסרי התעסוקה לא יפחת עד סוף השנה מחצי מיליון איש.
לנוכח חוסר הוודאות העצום, לא מקרי שבאוצר החליטו לברוח מבשורה, ובניגוד להסכם הקואליציוני לדחות את אישור תקציב 2020 לתקופת חגי תשרי. אתמול נפגשו הנגיד ושר האוצר כדי לדון בשאלה מה ניתן לעשות שעדיין לא נעשה. אז זהו שגם כך לא נעשה הרבה. נתניהו הבטיח להפעיל את "המודל האמריקאי", שלפיו קודם מזרימים את הכסף ואחר כך בודקים את הזכאות. אצלנו הופעל מודל מקורי: מבטיחים להזרים כסף, בודקים, שוב בודקים ובסוף נופלים בין האותיות הקטנות.
לאן נעלמה הקרן של 4 מיליארד שקל לעסקים קטנים במצוקה בערבות מדינה של 60%? לאן נעלמה הבטחתו של נתניהו להעניק דמי אבטלה לעצמאים? לאן נעלמו תוכניות הסיוע למפעלים בינוניים וגדולים? כחלון נעלם, ולאוצר נכנס בעל בית חדש שעדיין לא נפגש עם נציגי העסקים הקטנים. לעומתו, שר הכלכלה עמיר פרץ נפגש איתם שלשום והבטיח לעזור. השאלה היא אם הוא מסוגל לכך מבחינה פוליטית. מתברר שכ"ץ לא כל כך סופר אותו.
גפני, המכהן כיו"ר ועדת הכספים שלוש כהונות רצופות, נחשב למופתי של עולם הכסף הפרלמנטרי. הוא זימן את הישיבה לדיון בבקשת האוצר להרחיב את תקציב החירום ב־14 מיליארד שקל. חיש מהר נוצל האירוע לביקורת קטלנית על תוכנית הסיוע המקרטעת למגזר העסקי. היוצרות התבלבלו, ולרגע נדמה היה שהקואליציה היא האופוזיציה ולהפך. גפני מדגל התורה שיתף פעולה עם אחמד טיבי מהרשימה המשותפת כאילו היה נציג הקרן החדשה. גפני גם לא היסס להמתיק סודות עם עודד פורר מישראל ביתנו של אביגדור ליברמן, הנמסיס של העולם החרדי. מי היה מאמין!
הח"כים מיכל שיר וניר ברקת מהליכוד הסירו את הכפפות וחבטו באנשי האוצר בראשות חברם ישראל כ"ץ. תחילה סירב גפני להמשיך בישיבה כל עוד לא יתייצב לדיון ערן יעקב, מנהל רשות המסים. בסופו של דבר הוא התרצה כשלישיבת הזום הוקפצה מירי סביון, בכירה ברשות המסים.
הקורבן לחבטות היה סגן הממונה על התקציבים יוגב גרדוס, שניסה להתגונן: "תוכנית הסיוע הוכנה בתנאי אי־ודאות, הן לגבי ההגבלות המוטלות לצמצום ההדבקה בנגיף והן לגבי ההשפעות הכלכליות שלהן והתפשטות הנגיף בעולם", אמר.
גפני לא ויתר: "אתם אומרים שהסיוע למגזר השלישי יופיע בחוק עידוד התעסוקה. אז אני אומר לכם בשם הקואליציה והאופוזיציה שלא יכול להיות שאנשי המגזר השלישי לא יקבלו סיוע, בשעה שהוא דרוש להם אפילו יותר מאחרים.
"ועדת הכספים לא תהיה כספומט, שהממשלה תביא לכאן בקשות ואנחנו נעביר להם את הכסף שהם רוצים ואיך שהם רוצים. נדרוש שיסבירו את החוק, את לוחות הזמנים ואת הפירוט. אני רוצה לקבל את כל התשובות כדי שאצביע בעד".
גפני גם חשף טפח ממערכת היחסים האינטימית שלו עם ח"כ טיבי, שכונה על ידי נתניהו "תומך טרור": "בא אליי ח"כ טיבי וטען שיש קיפוח של הרשויות הערביות. דיברתי עם משרד האוצר, והם יוסיפו סכום שנדבר עליו. יש פה אפליה שדורשת תיקון", אמר גפני. טיבי: "היה סיכום עם הרשויות הערביות, שמעבירים להן 175 מיליון שקל כפיצוי על קיפוח בארנונה. הובלת את המגעים מול משרד האוצר. אמרתי שזה לא מספיק, אבל זו פתיחה טובה. פתיחה טובה נוספת היא לכבוד דבורה הנכדה הראשונה שלך שמתארסת. מברוכ!".
ח"כ פורר תקף את נתניהו בצורה סאטירית: "אמר לנו ראש הממשלה שיינתן לעסקים יחס כמו באמריקה: עסק שממתין לפיצוי לפי מחזור העסקים מרץ ואפריל מחכה ומחכה. אומרים לו שזה עבר ונמצא בבדיקה נוספת. אז אומרים לו קיבלת אישור והועברת לבדיקה שנייה, ועכשיו הוא מחכה לבדיקה שלישית. אז יש את אמריקה שמעבירה את הכסף תוך שלושה ימים לעסקים כהלוואה, ואז בודקת את הזכאות, ויש אמריקה אחרת, שלה התכוון נתניהו. זאת אמריקה שבה השוטר דורך על צווארו של אזרח בלי אוויר, וממתין עד למותו. כנראה שזאת אמריקה של ראש הממשלה, שאומרת לבעלי העסקים 'תמותו'".
ומי תמך בדברי פורר ממפלגתו של ליברמן? ח"כ עופר כסיף מהרשימה המשותפת: "אני מתחבר לדברים של עודד. אני חושב על העסקים הקטנים והמובטלים וכן הלאה, העסקים האלה לא יכולים לנשום, בדיוק כמו המקרה בארה"ב". גפני פנה לפורר: "חובת ההוכחה עליך. במשך חודשיים הונתה הממשלה את הציבור, וגם את ועדת הכספים (שבה שימש פורר כממלא מקום). שום דבר ממה שהתחייב האוצר בפני הוועדה לא קרה. ירקו בפני כל מי שמשלם מסים, נוטע ובונה בא"י. מעבירים את החוק אלינו, אבל לא מקיימים כלום. הבטיחו לנו לפני תקופה ארוכה קרן לעסקים בסיכון, ובינתיים העסקים האלה מתו. מי שלא מת, גוסס. אתנגד להעברת החקיקה ללא לו"ז ברור, ללא סיוע לעסקים במצוקה, וללא סיוע נוסח צוק איתן לעסקים קטנים ובינוניים".
גפני לא היה לבד. עומק המחדל נחשף על ידי נציגי הליכוד עצמם. ח"כ שיר: "מתחילת השנה, מאז השיטפונות בנהריה לפני עידן הקורונה, בעלי עסקים בעיר לא עובדים. הם במשבר חמור מאוד. יש שם אנשים שאין להם אוכל על השולחן. ב־22 בינואר אושרו בוועדה 11 מיליון שקלים לטובת העיר, למה הכסף לא הגיע לתושבים?".
ח"כ ברקת, שהיה מועמד לאוצר, לא היסס לתקוף את המשרד: "לפני שהתחילה הקורונה ביקש מאיתנו האוצר צ'ק פתוח. דיברו על 80 מיליארד, שהפכו ל־30 מיליארד. עד כה פחות משליש מהכסף הופנה לסיוע לעסקים. אם אתה מסתכל על מה שקורה בעולם, ההיקף גדול פי כמה וכמה בהשוואה אלינו". סגן הממונה על התקציבים התנצל: "יש עיכובים ובעיות בביצוע, אלה דברים שלא הורגלנו אליהם. נבנים מנגנונים חדשים, ותוך כדי תנועה אנחנו משפרים אותם. הפנמנו גם את ההערות של הוועדה".
בסיום הדיון התברר שהביקורת עשתה את שלה. הקריטריונים לחלוקת חצי מיליארד שקלים למעסיקים שלא פיטרו את עובדיהם ידרשו את אישור ועדת הכספים. הוועדה תפעל לשיפור מתווה החזרת העובדים לעבודה. הוועדה גם תפקח מקרוב אחר כל השינויים בסעיפי התקציב.
בניגוד לקודמו משה כחלון, שהתנהל כאדם המתהלך על זכוכיות, כ"ץ חותר למגע וחותך לפעמים בצורה אכזרית. הוא מזכיר בתנועות הגוף ובנחרצות את מורו ורבו אריק שרון. כשהוא רוצה לקדם או לברר משהו, הוא לא ממתין מספר ימים לתשובה. תוך דקה הוא מקבל אותה. הוא איש של סיפוקים מיידיים.
דוגמה קטנה: במתווה הסיוע שאושר השבוע למלונאים, התעוררה בעיית מיסוי שנפתרה בתוך דקה בשיחה טלפונית שהוא ניהל עם מנהל רשות המסים ערן יעקב. את עמדת שר החקלאות החדש אלון שוסטר, שניסה להגן על החקלאים באמצעות החזרת היטל המכס על חמאה מיובאת, הוא לא ספר. תוך שנייה הודיע כ"ץ שהוא מתנגד לכך ושלמרות תמיכתו בחקלאים הוא תומך בתחרות במשק (כפי שעשה במדיניות השמיים הפתוחים).
אבל כ"ץ רגיש למעמדו ומתנהל כמי שחייב להוכיח ללא הרף מי הבוס. אף על פי שהתנגד תחילה לעמדת שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ במתווה החזרת העובדים מחל"ת, בסופו של דבר הוא נענה והסכים לפצות גם מעסיקים שהחזירו עובדים מחל"ת מ־19 באפריל.
גם למנכ"ל האוצר הפורש שי באב"ד הוא הוכיח מי הבוס. לפני כניסת כ"ץ לאוצר הודיע באב"ד על רצונו לעזוב. בכך הביך את השר הנכנס והעמידו בפני עובדה מוגמרת. כ"ץ הנעלב גמל לו בכך שוויתר מיידית על שירותיו, שלח אותו הביתה והחזיר את המנכ"לית המיועדת קרן טרנר מחופשת לידה. מינויה אמור להגיע לאישור הממשלה ביום ראשון הקרוב. ההחלפה בעיצומו של משבר הקורונה הפתיעה. במהלך השבועות הקרובים צריך לגבש את תקציב 2020, הנחשב למאתגר ביותר בתולדות המדינה, והכל ייפול על כתפיה של המנכ"לית הטרייה.
ולבסוף, כמו אצל אריק שרון, הפוליטיקה היא אבן הראשה בפעילות השר החדש, אבל לפעמים זה מוגזם. הצילום ששוחרר בתום פגישה עם הזמר אביב גפן, עוד לפני שנפגש עם נגיד בנק ישראל, מעיד על שיבוש בשיקול הדעת. האיש הראשון שכ"ץ חייב היה לפגוש, עוד לפני ישיבת הממשלה השבוע, היה הנגיד פרופ' אמיר ירון, שהוא גם היועץ הכלכלי לממשלה. אז נכון שהשניים משוחחים, אבל זה לא מספיק. הפגישה המיוחלת התקיימה אתמול ובמהלכה דנו השניים בתקציב ובתוכניות הסיוע למגזר העסקי.
משבר הקורונה הציף את מצבם העגום של ענפי משק שלמים. למלונאים הובטח סיוע של 300 מיליון שקל. למוסדות התרבות הובטחו 200 מיליון שקל. בעיות המסעדנים, האומנים, בעלי אולמות השמחה, הקניונים והקמעונאים עומדות על סדר היום ובצדק כל יום מחדש.
הענף מעסיק בעיקר אוכלוסיות חלשות כמו אמהות חד־הוריות, עולים מאתיופיה ומחבר העמים, המגזר הערבי, חיילים משוחררים ובעלי מוגבלויות שאין להם אפשרויות תעסוקה אחרות. בעקבות המשבר עשרות אלפי עובדים הוצאו לחל"ת וחרב הפיטורים מרחפת מעל ראשם. כדי למנוע זאת אין צורך בהזרמת מיליוני שקלים. "מהלך הסיוע פשוט ואינו כרוך בכסף", מסביר שמעוני, "התחושה היא שכאשר המדינה הייתה זקוקה לנו היא ידעה להבטיח הבטחות. דקה לאחר מכן הכל נשכח. אלפי עובדי הניקיון ניצבים בפני שוקת שבורה ומרגישים שאין להם אבא".
ענף הניקיון מגלגל מחזור של 5.7 מיליארד שקל לשנה. רווחיות הענף אינה גבוהה ועומדת על 6% מהמחזור לפני מס. המשבר גרם להקטנה של 30%־50% בפעילות ולאובדן הכנסות של 160 מיליון שקל בחודש. הירידה מוסברת גם ברצונן של חברות הייטק ואחרות לחסוך על חשבון הניקיון, דרך קיצוץ התשלום לשעת עבודה לעובד מ־100 שקל ל־60 שקל. טענות בנושא מושמעות גם מצד חברות ניקיון כמו צוות 3, המשרד הנקי, פרח השקד ועוד.
דרישות הסיוע אינן בשמיים. משרד ראש הממשלה ומשרד העבודה, הרווחה והאוצר מתבקשים לעמוד בהתחייבויות שניתנו לחברות הניקיון ועובדיהן. מדובר בשחרור חלקי של הערבויות שניתנו למשרד העבודה על ידי חברות הניקיון כתנאי לקבלת רישיון; דחיית תשלומי מס ל־24 חודשים בגין היטל מס על העסקת "מסתננים"; הקדמת תשלומים של החשב הכללי לנותני השירותים שנפגעו ממשבר הקורונה; ולבסוף, הכרה בענף הניקיון כעבודה מועדפת לחיילים משוחררים.
"הבטיחו לנו לטפל אבל לא הבטיחו לקיים", אומר יו"ר האיגוד. "פנינו למנהל רשות המסים ערן יעקב ולמנכ"ל משרד האוצר הפורש שי באב"ד, אבל אין עם מי לדבר".
כשאני תמה מדוע הם לא יוצאים להפגין כמו כל הארגונים האחרים, אומר שמעוני: "בניגוד לתדמית הענף, אנחנו לא בריונים. הייתי מצפה שארגוני השמאל, שמחו בעבר על תנאי ההעסקה ודרשו מודל של העסקה ישירה, יתייצבו לצדנו בזמן המשבר. לצערי, אני לא שומע אותם היום".
לאחר שהשלים את מתווה הגז בהצלחה רבה ואת הרפורמה בחברת החשמל בהצלחה פחותה, היעד העיקרי שמסמן שטייניץ בקדנציה הנוכחית הוא קידום האנרגיה הירוקה, או ליתר דיוק האנרגיה הסולרית: "אני שואף שעד 2030 30% מייצור החשמל יהיה מאנרגיה מתחדשת ובעיקר מהשמש. התוכנית תחייב השקעות בהיקף של 80 מיליארד שקל. נעודד התקנת פאנלים על גגות, מאגרי מים ושטחים בהיקף 140 אלף דונם. בשעות הצהריים יגיע החשמל הסולרי ל־80% מהצריכה, וכשעודפי החשמל ייצברו במאגרים, זה יגיע ל־100%".
התרעות פיקוד העורף