קראנו לו קליגולה בגלל האכזריות והנטייה הברורה שלו להקטין אנשים ואז לקפץ עם הרגליים הגדולות שלו, על מה שנותר מהם. חוץ מזה הוא נהג לפזר במערכת העיתון מרגלים קטנים שיאזינו בסתר לאויבים מדומיינים. כמו קליגולה, הוא מאוד אהב להציב בתפקידים בכירים אנשים עם כישורים לוטים בערפל, ובלבד שיהיו נאמנים לו. שלא כמו קליגולה האורגינלי, שהבטחתו למנות את סוסו האהוב אִינְקִיטַאטוּס לקונסול בסנאט הרומי לא מומשה, האיש הזה עשה את זה באופן עקבי, אבל עם אנשים הרבה פחות חכמים, חמודים ואצילים מסוסים. לאלו שעבדו איתו דאג להזכיר יום ביומו: "אתם עובדים תחתיי". ולהיות תחתיו, איך אגיד, היה לכרוע תחת משקל עודף של זדון ואגו שאולי פעם מזמן, כשהיה ילד, היה חבוט וחלול, אבל עם השנים תאיו הכפילו ושילשו את עצמם כמו גידול בלתי מרוסן.
יום אחד הגעתי למערכת ומצאתי איש זר מסתובב במסדרונות. בתפקיד מדריך הסיורים: קליגולה. הוא הראה לו את נפלאות הארכיון והציג בפניו את המעצבים הגרפים ושאר נושאי התפקיד במערכת. כשעברו ליד חדרי, נדמו. יום למחרת קיבלתי זימון מאחד מחייליו. הוא השפיל מבט ואמר לי שהוא מצטער, אבל אני מוכרחה ללכת. "דעתנית מדי. וכחנית", אמר לי. מיותר היה לשאול מי המחליף המאושר שלי. בואו נגיד שחושיי העיתונאיים לא הכזיבו. ההוא מהסיור ביום שלפני היה המיועד.
אני רוצה לומר להם שזה הזמן לפרוש בפני הילדים את ההקשר הרחב של הפיטורין, להסביר להם על המשבר הכלכלי ולהדגיש שהרבה אנשים מפוטרים. לציין כי הפיטורין לא קרו באשמת הילדים ועוד דברי עידוד. נגיד שמדובר בהזדמנות, ושאולי עכשיו תהיה עבודה יותר טובה, קרובה יותר, שאמא ואבא יוכלו לבלות יותר שעות בבית ולהקדיש יותר תשומת לב לדברים החשובים באמת. אני באמת רוצה, אבל יודעת שאלה דיבורי שאנטי שעובדים יפה כשהכל בסדר, ולא כשהגרזנים נוחתים עלינו בזה אחר זה. אז אני בוחרת לשבת עם קורות החיים שלהם, ולעזור להם לסדר אותם. אני בוחרת לפקוח עין ולנסות למצוא מקומות שיבינו כמה כדאי להם להעסיק אותם, ובעיקר אני בוחרת לומר להן ולהם כמה שהם נהדרים, נכס של ממש בעולם הזה גם אם הם כבר לא "גליה מ־" או "אלון מ־". לא יודעת האם ועד כמה זה יעזור, אבל אני מנסה.
Mask&Co, מחיר: 40 שקלים או 45 שקלים למסיכה עם קליפס לאף. לרכישה ישירה באתר, דרך וואטסאפ במספר 054־7897665 ובשואורום של קואופרטיב האופנה Co.Co