גפני, ליצמן ודרעי מתוסכלים מכך שראש הממשלה לא פעל לסיכול הצעת החוק האוסרת טיפולי המרה. כתוצאה מכך, גפני הצהיר כי הוא מנתק את קשריו עם מנהיג כחול־לבן בני גנץ - דמות ציבורית שרק לפני פחות משנתיים נכנסה לזירה הפוליטית. לומר שהוא מנתק קשרים עם נתניהו שקיימים ופורחים שנים? רחמנא ליצלן, זה לא עולה בדעתו של גפני לשבריר של שנייה. יעקב ליצמן קיבל טלפון מרגיע מנתניהו. אושר בלתי מושג לליצמן, שלעולם לא יעז לטרוק לו את הטלפון.
מאז כינונה של הממשלה המשותפת בין נתניהו לגנץ, ראשי יהדות התורה וש”ס נמצאים במצוקה. ליצמן, דרעי וגפני אומנם קיבלו חזרה את כהונותיהם, אבל נדחקו הצדה, והשפעתם שאף פעם לא הייתה מכרעת כורסמה לאפס. אבל הנאמנות וההתרפסות שלהם בפני נתניהו לא פחתו כמלוא הנימה. העובדה שראש הממשלה עומד למשפט לא נוגעת להם בכלל. הם אינם מתרגשים מהדיווחים על כישלונו הגורף של נתניהו בהתמודדות נגד נגיף קורונה ואין להם שום דבר לומר בנושא. הם אינם מתרגשים מההפגנות נגד תפקודו של נתניהו. נדמה שלגפני, לליצמן ולדרעי כל זה לא מזיז.
השלושה הזדעזעו מהצעת החוק האוסרת על טיפולי המרה. אבל האם מישהו שמע מהם באחרונה נאום מחאה, הצהרה או התבטאות זועמת על סוגיות ציבוריות אחרות, למשל על מה שנראה כמו ביטולו של יום השבת בערים הגדולות? ראשי המפלגות החרדיות, ש”ס ויהדות התורה, יכלו למלא תפקיד מכריע ביצירת הנהגה פוליטית חדשה בישראל. אבל כדי להשתתף במהפך פוליטי, דרושים פוליטיקאים וראשי מפלגות המחוננים בכישורי מנהיגות ובעלי אומץ לב ציבורי. נדמה שהשלושה לא מחזיקים בהם.
התרעות פיקוד העורף