הימין הפרקטי החל להסתייג מנתניהו ולהעביר את תמיכתו לבנט. לשמאל אסור ליפול בפח הזה

זוכרים את תמונות הסדקים בקירות של בלפור ואת הטיח הנושר? עכשיו, בעקבות רעידות האדמה התוכפות והולכות, אלה הם יסודות הבית שמזדעזעים. עד כדי כך מצבו של בנימין נתניהו נואש שהפטריוטיזם בפרוטה הוא מפלטו הראשון, השני הוא צלם החצאיות, ולתקשורת הוא משגר את הח"כים שלמה קרעי ואוסנת מארק, שבימים כתיקונם לא היו עוברים את הסלקטור בכנסת. גם לא כאורחים. כך גם החקיקה למניעת הפגנות נגד משפחת נתניהו. כחול לבן הטילו וטו על תקנות לשעת חירום שנתניהו ביקש ותמכו בחוק שהועבר בהערכה שניתן להמשיך בהפגנות אחרי הסגר.

שלא לדבר על שאר "הצלחותיו" בהקמת קשרים "אמיצים" עם הגרועים והגזענים במנהיגי העולם. ולדימיר פוטין, נרנדרה מודי, ז'איר בולסונארו, ויקטור אורבן ומתאו סאלביני. ודונלד טראמפ כמובן, שמריץ קמפיין בחירות פאשיסטי שנע על גלי ההדף של אספסוף ימני אנטישמי ועל ידידיו האוונגליסטים של נתניהו, שהם שניים רק לטירוף המשיחי של נאמני ארץ ישראל.

כך גם שאר הצלחות ה"שלום" שלו. סודן עושה שלום? הממשלה שם בצרות עקב מניעת סיוע וסנקציות, כי היא מסומנת בארה"ב כתומכת טרור. טראמפ, שמחפש בנרות "הצלחות" מפוברקות, סוחט מסודן הצהרות רפות, ובסך הכל זהו תרגיל בשוחד וסחטנות. כוויית? נחיה ונראה. תלוי מה נשלם. אבו דאבי? מלכודת מתוחכמת של בן זאיד, שמנהל קמפיין להנהגת העולם הערבי באמצעות הכנעת מדיניות השטחים של ישראל (שאפו). בחריין? שכונת בובה של סעודיה, שהיא חלק מהדיל המצטנן בין טראמפ ובן סלמן, חרף גיחת השכנוע השבוע של מייק פומפאו. המלך אמר את דברו: מדינה פלסטינית על פי היוזמה הסעודית.

לנטרל את ביבי

זו הסיבה לכך שיש למשוך זמן עד בחירות במועדן עם נתניהו כברווז צולע במטווח תקשורתי, ובינתיים לקוות לנס.

רעיון הגירוש בכפפות משי משחק לידיהם של יורשים מטעם עצמם כמו בנט, אביגדור ליברמן, יאיר לפיד וישראל כ"ץ. הם שומעים את נהמת ההמון ומנהלים קמפיינים אישיים של דיג במים העכורים.

אלה הם רק ביצועיו בעבר שמעלים סימני שאלה. מטרת־העל של שר הכלכלה היא להוזיל את יוקר המחיה. כשבנט נכנס לתפקיד, הוא הפציץ בהצהרות וסיים באפס פעולות. כשר חינוך הוא הלך על הגברת לימודי המתמטיקה כסוג של מגדלור לאומי. התוכנית נכשלה. לעומת זאת הוא דחף למערכת נושאים שהדיפו ניחוח (כל אחד וטעמו) של הדתה, ובתום הקדנציה שלו תלמידי ישראל הידרדרו בכל המבחנים הבינלאומיים.

את הדרך לבנט מפלס כרגיל עמית סגל ("ידיעות אחרונות"): "נתניהו טרם השתכנע שבנט הוא הדבר הטוב ביותר שקרה לו". כדי שנתניהו ישתכנע עליו כמובן לפרק את הממשלה וללכת עם בנט. עד שזה יקרה, ח"ו, סיכויו של בני גנץ להחליף אותו, נכון לרגע זה, הם הטובים ביותר. לאחר שכשל ניסיון נתניהו לארגן חליפת הגנה באמצעות תקנות לשעת חירום, לך דע לאן הייאוש יוליך אותו. כך שאין לנו על מי לסמוך אלא על 60 פלוס חברי הכנסת הנוכחית שיבלמו כבר עכשיו כל ניסיון לנוע בכיוון פרוע זה או אחר, והדרך היחידה היא לנטרל את נתניהו ולהשאירו בבלפור עד הבחירות במועדן (לא לסלקו מבלפור, זוכרים? עדיף ברווז מדמם על תרגיל כיפה אדומה של זאב בתחפושת סבתא).

ובנוסף: להקריב את פרופ' רוני גמזו. בעולם מבועת ומבולבל הוא איבד את עולמו כסמכות עקב מאמץ פתטי להתיישר עם הפוליטיקאים בתקופה שיותר מכל זקוקה לדיקטטור נאור וראש בקיר. ולו רק לטובת תחושה של התחלה חדשה, איש חדש וחסימת הדרך לבחירות. מין גדי איזנקוט כזה או אחר שיהיה אחראי על כל ההשלכות שנובעות מניהול המצב: כלכליות, חברתיות ובעיקר פוליטיות. במצב כזה אריה דרעי ויעקב ליצמן יוכלו לערער, אבל רק כלפי שמיא, והדרך תיפתח לאישיות שתגיע על תקן דאוס אקס מכינה, ולך דע, אולי זה יתגלגל לקלפי בהמשך וימנע זליגת קולות לבנט ושות'.

אשרי המאמין, הא?