לנוכח העלייה במקדם התחלואה (ה־R המפורסם), המלצת המומחים הייתה לפתוח ביום ראשון הקרוב את מערכת החינוך גם לכיתות ז' עד י' ולדחות בשבוע את פתיחת המסחר. נתניהו התעלם מהמומחים שאותם הרבה לשבח עד כה, והחליט לפתוח במקביל את המסחר ואת החינוך.
אם לא די בכך, קיבל נתניהו החלטה איומה המתכתבת במישרין עם שיקולי הבחירות: היתר לדחוס עד 300 איש (בעלי תו ירוק) באולמות סגורים ועד 500 מחוץ לאולמות. נתניהו משתוקק להבעיר את השטח הדומם, אבל בניגוד למפלגות אחרות (יש עתיד, ימינה), הוא סולד מכינוסי זום.
דבר נוסף שמטריף את ראש הממשלה הוא חוסר יכולתו להשיק כלכלת בחירות (המכונה בפיו "שיקום הכלכלה"), ובראשה תוכנית המענקים. נתניהו סיפר השבוע שאנשי העסקים שפגש משוועים לסיוע, אך הוא אינו מגלה שרוב המומחים, ובהם פקידי האוצר, היועץ המשפטי ונגיד בנק ישראל, מסתייגים מהתוכנית.
בני גנץ כבר מודה במפורש שמדובר בכלכלת בחירות ובפייק תוכנית כלכלית, ושאם יש צורך בסיוע - שיתאפקו עד אחרי הבחירות. מיותר לציין שאחרי הבחירות נתניהו יציג תוכנית כלכלית חדשה כמו שימלא את הבטחתו לראשי העדה האתיופית למנות את גדי יברקן לשר.
בהיקף התחלואה הנוכחי, כ־5,000 נדבקים ליום, ואחרי שתוצאות "הסגר" בפורים ייוודעו, סגר רביעי נוסף הוא בלתי נמנע. הפרויקטור אש רק יכול לחלום שהוא יוטל לפני הבחירות. אין לכך שום היתכנות פוליטית, וחבל להשלות את הציבור.
נתניהו הימר בהצלחה על מפעל החיסונים אבל הפך אותו לחזות הכל ושם עליו את כל הז'יטונים. אלא שבניגוד למה שהבטיח לראשי ארגון המורים בעניין הארכת תוכנית הלימודים – "עליי" (הוא ידאג למימון) - ההימור הבריאותי הוא על חשבוננו.
נתניהו מגדיל לעשות ומשדר שרק הוא יצליח להגשים את תוכנית ההצטיידות הבאה של החיסונים. אבל אפילו הוא יודע שההחלטות הקשות באמת יתקבלו (במקרה שייבחר) יום אחרי הבחירות. ואם ייבחר מישהו אחר, צפויה לו משימה קשה לא רק בבריאות אלא גם בכלכלה.
לכן בעלי המסעדות, בתי הקפה, וכל ענפי המסחר שייפתחו בשעה טובה החל מיום ראשון, חייבים להצמיד לחגיגה כוכבית ענק ולהיערך לאפשרות של סגר רביעי בתחילת אפריל. גם לבעלי אולמות האירועים אסור להתלהב ומומלץ שלא למהר לגייס עובדים. לנוכח נתוני התחלואה והמוטציות המיובאות, השמחה באולמות עלולה להתברר כמוקדמת.
ולנו, הציבור שנתניהו המליץ לו אין ספור פעמים ללכת לחגוג (ב־10 בינואר הבטיח שיהיה לנו פסח שמח באמת) - ואתמול בראיון לרשת פוקס אמר ניצחנו את הקורונה, ואנו המדינה הראשונה לצאת ממנה - מומלץ להתכונן לכך שגם בליל הסדר הזה עדיין לא נהיה בני חורין.
לזכות היו"ר נזקפת הובלת השקעה של 2.4 מיליארד שקל בהעמקת הנמל ובניית רציפים. בנוסף נחתם לאחרונה הסכם לשיתוף פעולה עם הסולטן אחמד בן סלים, יו"ר ענקית הלוגיסטיקה מדובאי DP WORLD.
הרפורמה תאפשר לנמל אשדוד להיערך לתחרות מול "נמל הדרום", שנבנה בקרבת מקום. ההסכם כולל ביטחון תעסוקתי לעשר שנים ל־1,200 עובדי הנמל, הגנה על הפרמיות והסכם פרישה מרצון של 270 עובדים. כל אחד מהם יקבל חבילת פרישה בסכום עתק של 3 מיליון שקל. "המטרה שלנו היא שנמל אשדוד יהיה רזה יותר ויעניק להנהלה גמישות ניהולית בשינוע עובדים בתוך תחומי הנמל. את ההוצאות בגין פיצוי הפרישה נחסוך בהוצאות השכר השוטפות", אמרה לי הוזמן־בכור.
נמל אשדוד נפרקת סחורה מכל הסוגים: מכוניות (122 אלף מכוניות בשנה האחרונה), מכולות, מטען כללי, מלט, גז (הנפרק לטובת רצועת עזה) ועוד. החברה מתכננת הקמת מסוף לפריקת דלק.
לדבריה, "הקרוזים היו צריכים לחזור ב־2020 בזכות הביקוש הגדול, אבל הקורונה שיבשה הכל. הביקוש הגיע ל־80 אוניות קרוז, ומדובר בשיא שנתי. נפח האוניות שיוכלו לעגון ברציף החדש יגיע ל־24 אלף מכולות, וזה רלוונטי במיוחד לגבי אוניות המגיעות מהמזרח.
חתמנו השבוע על ההסכם הקיבוצי, ועכשיו אנחנו צריכים לשבת עם העובדים כדי לסכם את הפרטים הקטנים. עכשיו, כשהעתיד התעסוקתי בטוח ויש פרישה מרצון, הדרך להפרטת החברה סלולה, אבל זה יקרה רק אחרי הבחירות".
בישראל פועלים 160 יצרני שמן, רובם קטנים הפועלים בקיבוצים ובמושבים. הגדולים ביותר הם זיתא, שנמכרה לקבוצת ויסוצקי, יד מרדכי, שנמכרה לקבוצת שטראוס, ועץ הזית, שהוא מותג הבית של שמן. רובם מייבאים את שמן הזית מספרד, הנחשבת ליצרנית הגדולה בעולם. לצד אלה פועל מותג יוצא דופן וחריג בשם ג'השאן, שמייצר את השמן בעצמו בבית בד בגליל.
מדובר במותג הפועל יותר מ־160 שנה, וזה חריג בנוף התעשייה הישראלית. סוד הישרדותו הוא הניהול המשפחתי, היכולת להמציא את עצמו מחדש והפופולריות הגואה של שמן הזית, שוק המגלגל כ־300 מיליון שקל לשנה. הביקוש נמצא במגמת עלייה, וב־2020, שהייתה שנה רעה מבחינת יבול הזיתים, המחיר עלה. שמן הזית יקר גם כך בכ־25% לעומת שמנים אחרים, אך למרות זאת הצריכה רק גדלה.
בניגוד למפעל שמן שנסגר, משפחת ג'השאן הגלילית עם הסיפור המשפחתי יוצא הדופן שרדה כאמור יפה. החברה השלימה השקעה של 12 מיליון שקל במפעל שבפארק התעשיות קדמת גליל, ושכללה את בית הבד ומרכז המבקרים במושב כלנית.
מכירות המפעל נאמדות ב־32 מיליון שקל, אבל בתקופת הקורונה הן ירדו ב־33% בגלל סגירת המסעדות. לצד שמן הזית נמכרים גם טחינה, חלווה ומוצרי קוסמטיקה הנחשבים למוצרים משלימים פופולריים. החברה נמצאת בעיצומו של מיתוג מחדש ושכלול מערך הייצור.
משפחת ג'השאן היא דוגמה לתעשייה שצלחה את משבר הקורונה על אף הקשיים. היא אינה תלויה בייצור ומפעילה את העסק ביעילות רבה. אב המשפחה, ג'ריס ג'ורג' ג'השאן, המכונה אבו נאסר, מספר: "לא נולדנו עם כפית זהב בפה, אבל עם כפית שמן זית, והוא זורם בעורקינו ובנשמתנו.
סיפור ההיסטוריה המשפחתית שלנו הוא סיפור ההיסטוריה של עץ הזית בארץ ישראל. לפני 250 שנה הגיע סבי סבינו לנגב, מאוחר יותר היגר לצפת ונשא את בת הכפר סכנין. את המשפחה פרנסו בגידולי חקלאות וזית. כשהפיץ סבי את תוצרתו בשוקי צפת וטבריה, הוא הוזמן להתיישב בכפר מראר. ב־1863 נטע סבי את עצי הזית הראשונים והקים בית בד. מאז ועד היום כולנו חיים, עמלים ונושמים שמן זית".
משפחת ג'השאן מונה תשעה ילדים, והצעיר שבהם, האני ג'השאן, מנהל את העסק המשפחתי. ערין הבת משמשת כמזכירת המפעל. הבן הבכור נאסר הוא שופט מחוזי בחיפה. פאדי הוא עורך דין, ושאדי הוא נוירולוג המתמחה בצנתור מוח. למטופליו הוא ממליץ על שמן הזית בזכות סגולותיו.
כשהתעניינתי אם הקורונה איימה לחסל את המפעל אחרי יותר מ־160 שנה, התשובה הייתה שלילית: "על הירידה במכירות במסעדות פיצתה המכירה באונליין. המוקד הטלפוני ושירות המשלוחים גדלו משמעותית", אומר המנכ"ל. "לא קיבלנו הלוואות מקרן הסיוע, והעובדים הבודדים שיצאו לחל"ת חזרו לעבודה. לא קיבלנו מענקי השקעה כי החברה אינה מייצאת".
עד היום שמר גבאי על שקט תקשורתי והעדיף לדבר רק לאחר שיהיו לו קבלות. גבאי, ששימש בעבר כיו"ר מפלגת העבודה ונאלץ לפרוש, מתרחק כיום מנושאים פוליטיים כמו מאש. השבוע כינס כתבי תקשורת שלא בזום לצורך השקת הקמפיין הפרסומי של סלקום, ופריסת חזון השירות המחודש של החברה.
את דבריו פתח בסיפור: "עם כניסתי לחברה שלחתי מייל שבו הזמנה לעובדים המעוניינים להיפגש איתי בשעות 17:00־19:00. הגיעו עובדים רבים, ואחת מהן הייתה מיכל, המשמשת כמנהלת מוצר בחברה. היא העירה שסלקום אינה ממוקדת לקוח, אלא מעוניינת רק בשורה התחתונה של ההכנסות (המכונה ARPO), ושאלה אם הכוונה היא באמת לשנות את הגישה".
המנכ"ל השיב שקיימת כוונה לשנות את גישת השירות הבסיסית, מה שכרוך באובדן הכנסה כספית. ההשקעה בהקמת מערכת CRM חדשה, אתר אינטרנט חדש והפעלת מוקד אוטומטי לשיבוץ טכנאים גררה מחיקת השקעות של עשרות מיליוני שקלים.
לקוחות הסלולר איבדו בשנים האחרונות את האמון בחברות, וגבאי מתכוון לשנות את זה. הקמפיין הפרסומי הוא אחת התוצאות. "מה שעשינו בסלקום מבחינת מהפכת האמון לא קיים בשום חברה אחרת", הוא מתיימר לקבוע.
התרעות פיקוד העורף