הוא היה האיש המושמץ בישראל, אך שטייניץ ניצח את מתנגדיו במאבק הגז

כתבו שמכר את אוצרות הטבע של המדינה ושעשה יד אחת עם הטייקונים כדי לעשוק את אזרחיה. הטהרנים מחו, השיירה עברה, והיום ברור ששטייניץ ניווט את הספינה באופן מוצלח

אלי ציפורי צילום: ללא
יובל שטייניץ
יובל שטייניץ | צילום: רמי זרנגר
3
גלריה

"התחושות שלי היו קשות מאוד בעקבות הקמפיין נגדי. זה קשה מאוד וזה כואב מאוד", אומר שטיינץ בראיון ל"מעריב עסקים". "פעמיים נאלצתי להיאבק. בפעם הראשונה, כשהייתי שר האוצר, נאבקתי נגד הפופוליזם, שהיה מזוהה יותר עם הימין, לאחר שהקמתי את ועדת ששינסקי. העליתי  מ־20% ל־60% את רמת המיסוי על מאגרי הגז - והטייקונים וחברות הגז האשימו אותי שאני כמעט בוגד במדינה ושבגללי הגז המצרי ישתלט על ישראל והגז הישראלי יישאר בים. זה לא קרה.

"בפעם השנייה, כשר אנרגיה, נאבקתי בכל אלה מהשמאל הסוציאליסטי והפופוליסטי (מי שבעיקר ייצגו את השמאל במאבק נגד מתווה הגז היו ח"כ שלי יחימוביץ', עיתונאית קול ישראל קרן נויבך והעיתון "דה מרקר" - א"צ) שטענו שמתווה הגז משרת את הטייקונים ואת מונופול הגז. הם אמרו שהמונופול יישאר, ש'לווייתן' לא יפותח, שלא תהיה תחרות ושהמחירים ימשיכו לעלות וגם לא נמכור לעולם גז למצרים ולירדן. אפילו אמרו שהולכתי שולל את בית המשפט העליון ואת שופטיו כשאמרתי שיש סיכוי שנייצא עודפי גז למצרים ולירדן. כל הזמן שטפו לציבור את המוח, כולל כמה עיתונאים שהשתתפו במהומה הזו. אחד העיתונאים - ואני לא מעוניין לנקוב בשמו - אף הודה בפניי. הוא אמר לי: 'אנחנו לא ממש שיקרנו, אנחנו רק הראינו חצי מהאמת. הראינו לציבור רק את מה ששירת את האג'נדה שלנו'. השבתי לו: 'אתה יודע שחצי אמת גרועה משקר'.

"תראה איך הכל התבדה: הם אמרו שמאגר 'לווייתן' לא יפותח - ו'לווייתן' פותח. הם אמרו שמאגרי הגז 'כריש' ו'תנין' לא יימכרו, שאין שום דרך לחייב את חברות הגז למכור אותם - ו'כריש' ו'תנין' נמכרו ומייצרים תחרות. הם אמרו שהמונופול לא יפורק - והמונופול פורק. הנה הוכחה שהמתווה והתחרות עובדים - החברות כל הזמן רבות זו עם זו. אפילו במאגר 'תמר'  בעלי המניות רבים ביניהם.

"אמרו שמחיר הגז ימשיך לעלות? - מאז הוא ירד ב־50%. אמרו שלא יהיה יצוא גז למצרים ולירדן ושזו אשליה - אז יש יצוא למצרים ולירדן. גם אמרו שלא יהיה יצוא לעולם בגלל המחיר הגבוה כביכול של הגז בישראל, אז עובדה היא שהמחיר לא כה יקר ואפשר לייצא אותו. וגם אמרו שאין סיכוי שמדינות ערביות יקנו גז מישראל - אז קנו.

"כל הטענות התנפצו, וכל מה שאמרנו שיקרה - קרה. המונופול התפרק לשלושה מאגרים שונים ("תמר", "לווייתן" ו"כריש־תנין" - א"צ) שיש ביניהם תחרות, המחיר ירד כהוגן ואין שום מונופול שמסכן את הדמוקרטיה. החברות רבות אחת עם השנייה ולא עם המדינה - וזה טוב".

"בכל מקרה, המבקרים שלי הם אלו שנתנו בזמנו את הכותרת על 'גז ב־300 מיליארד דולר' (שטייניץ מתכוון ל"דה מרקר", שניהל קמפיין אגרסיבי נגדו - א"צ). החוצפה הזו, לשים בכותרת ראשית מספר מופרז, ועוד מספר שמתייחס רק למאגר 'לווייתן', ולמתוח אחר כך ביקורת על שאנחנו הפרזנו והגזמנו?

"הם גם שוכחים עוד דבר חשוב: הרי בזכות מתווה הגז התחילה תחרות - קודם כל עם 'כריש־תנין', עכשיו כבר בתוך מאגר 'תמר' עצמו ובין 'תמר' ל'לווייתן' - המחירים ירדו מאזור 6 דולר ליחידת גז לאזור 4 דולר, וזו ירידה דרמטית. מאז מתווה הגז ב־2015 גם ירד מחיר החשמל בכ־20%. אומנם לא רק בזכותו, אבל במידה רבה זה נזקף לזכות המתווה".

גורמים שאיתם שוחחתי בחברת החשמל מעריכים שעם פתיחת החוזה עם "תמר" יירד המחיר הממוצע אף מתחת ל־4 דולר. וזו אכן תוצאה של התחרות שנוצרה בעקבות מתווה הגז וכמובן בשל ירידת המחירים העולמית.

אסדת קידוח לוויתן
אסדת קידוח לוויתן | צילום: מרק ישראל סלם

"זה כאב לי, אני ראיתי את טוטאל בלבנון, את אני האיטלקית, שגם היא חברת ענק בלבנון ובמצרים, את שברון במצרים, את אקסון מובייל במצרים ובקפריסין וביוון - כל החברות האלה גם בסעודיה. כל החברות הגדולות בעולם היו סביבנו, חוץ מאשר בישראל. לשברון יש כמובן ניסיון ויתרונות רבים. למשל, צינור הגז מישראל לאירופה - אם שברון תחליט להיכנס לפרויקט כזה - היא מחברות הענק שמסוגלות להרים אותו. גם מבחינת יצוא הגז לאירופה - מכיוון ששברון פעילה מאוד בחלק גדול ממדינות אירופה, הסיכוי למימוש יצוא הגז מאירופה הולך וגדל".

"אומרים שצריך להפסיק להשתמש בגז בעקבות אירופה. אני רוצה להגיד לך שהתוכניות הן דווקא להגדיל את יבוא הגז לאירופה ב־20 השנה הקרובות. משתי סיבות: הצריכה האירופית ב־15 השנים הקרובות תעלה ורק אז תתייצב ותתחיל לרדת; הסיבה השנייה היא שבגלל ששדות הגז בים הצפוני אזלו, אירופה רוצה לייבא יותר גז, בין היתר מישראל, מקפריסין, ממצרים ומרוסיה.

"אומרים שצריך להפסיק להשתמש בגז? זה, במקרה שלנו, בלתי אפשרי. אין לנו אנרגיות מתחדשות, ומי שמדבר על אנרגיות מתחדשות בישראל ברבים מטעה את הציבור. יש לנו אנרגיה מתחדשת אחת - השמש, כי מה שיש באנרגיית רוח זה זניח. ובשמש אנחנו כבר מקום ראשון ב־OECD, ובעתיד - אם נגיע לשיעור של 30% מסך ייצור החשמל בישראל - נהיה מקום ראשון בעולם. כיום אנחנו עם שיעור של 10% בייצור חשמל מהשמש, פי חמישה מהשיעור לפני חמש שנים, וזו התקדמות עצומה. אנחנו לא יכולים להתחרות באלבניה, שם יש 99% אנרגיות מתחדשות והכל הידרו־אלקטריקה (אנרגיית חשמל המבוססת על תנועת המים - א"צ) שעובדת גם ביום וגם בלילה, גם בחורף וגם בקיץ. שמש עובדת רק בצהרי היום ולא עובדת בערב ובלילה".

יובל שטייניץ
יובל שטייניץ | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

את הראיון ערכתי עם שטייניץ בעודו בביקור בקפריסין ובדרכו לביקור במצרים ("זו הפעם הראשונה שאני מבקר בחו"ל מאז משבר הקורונה"). בקפריסין הוא חתם על מזכר הבנות להנחת כבל החשמל התת־ימי "אירו אסיה", שיאפשר לישראל לקבל גיבוי חשמלי. כן סיכמו שטייניץ ומקבילתו הקפריסאית כי יאפשרו לחברות הפועלות בצד הקפריסאי ובצד הישראלי של מאגר הגז הטבעי "אפרודיטה־ישי" להגיע להסכמה ביניהן בתוך כשנה, ולא  - המחלוקת תוכרע בידי ממשלות קפריסין וישראל.

לפני כשבועיים הוא נפגש עם עמיתו המצרי טארק אל־מולה בישראל וביקר איתו באסדת "לווייתן". "הביקור של שר האנרגיה המצרי בישראל היה היסטורי", אומר שטייניץ, "כי זו הפעם הראשונה לדעתי ב־20 השנים האחרונות, ואפילו ב־40 השנים האחרונות, ששר שהוא לא שר חוץ מצרי או שר מודיעין מצרי מגיע לישראל. עד היום הגיעו שרים מצריים לישראל רק כדי לתווך בינינו ובין הפלסטינים במסגרת יוזמת השלום וכדומה. פעם ראשונה שמגיע שר מצרי לישראל, שר מקצועי־כלכלי, והנושא המרכזי על האג'נדה הוא שיתוף פעולה כלכלי, אסטרטגי ואנרגטי בין ישראל למצרים. לכן זה היה ביקור חריג, ראשון מסוגו, של שר מצרי בישראל.

"היום אנחנו מייצאים גז למצרים ולירדן ב־30 מיליארד דולר. הגז בירדן הולך, ברובו המכריע, לתחנות כוח בירדן. הגז למצרים, ברובו הגדול, הולך למתקני ההנזלה, ומשם הוא עובר לאירופה. אומנם אנחנו מייצאים למצרים, לחברה מצרית, אבל חלק מהגז הזה עובר בהמשך לאירופה".

"זה יקטין מאוד את זיהום האוויר בים התיכון. למשל, חלק מהזיהום הגדול במפרץ חיפה, מקורו בספינות שעוגנות בנמל או במפרץ. ומה שיותר חשוב: לכל ספינה כזו יש מכל דלק, כמו במכונית - מ־1,000 עד 10,000 טונות מזוט, תלוי בגודל הספינה. זאת אומרת, לספינה גדולה יש כמה מכלי דלק, ואם יש תקלה באחד המכלים, היא שופכת את זה לים ואז נוצר זיהום. אם ספינה כזו מתנגשת בספינה אחרת או חס וחלילה טובעת, אלפי טונות של דלק נפלטים וצפים על פני הים.  אם נצליח לגרום לכך שבמקום ספינות שמונעות בדלק נוזלי יהיו ספינות שנעות בגז טבעי, גם נקטין את זיהום האוויר וגם נקטין מאוד את הזיהום הסביבתי. הרי גז טבעי לא מזהם את הים, אלא רק נפלט ומתנדף לאוויר במהירות, כך שזה עשוי לחסוך אסונות סביבתיים. אני יכול להגיד לך שכבר קיבלנו תגובות ראשונות חיוביות מהאיחוד האירופי שמופיע כמשקיף בפורום הגז במצרים".

לנוכח האירועים האחרונים, אפשר להניח כי רעיון כזה, אם ייושם, יחסוך לא רק זיהום סביבתי כתוצאה מתאונות ימיות, אלא גם כמובן טרור סביבתי מכוון.

תגיות:
יובל שטייניץ
/
מחאת הגז
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף