הם היו שלושה אחים. אחד טייס, שני שחקן תיאטרון, ושלישי איש צבא, ארכיאולוג ופוליטיקאי. האח הראשון נהרג במלחמת העצמאות כשמטוסו הופל בעת ניסיונו להפציץ ספינה מצרית שהפגיזה את תל אביב. האח השני, שעסק גם בדיבוב סרטים, זכה בפרס ישראל לתיאטרון ובפרס התיאטרון הישראלי על מפעל חיים. האח השלישי, המוכר מכולם, מילא במשך כמה חודשים את תפקיד הרמטכ"ל במלחמת העצמאות, כשנבצר מיעקב דורי למלא את תפקידו בגלל מחלתו, והפך לימים לרמטכ"ל הצעיר ביותר בצה"ל.
האח הטייס, שמקום קבורתו לא נודע, למד בגימנסיה רחביה בירושלים והיה חבר בהכשרת הצופים לקיבוץ עין גב. בגיל 15, כשהיה בטיול בקיסריה, נהרגו ארבעה מחבריו מרסיסי פצצה שהוטלה ממטוס. למרות פציעתו, הוא הגיש עזרה ראשונה לחבריו הפצועים. כדי להגשים את חלומו להיות טייס הוא התאמן במחנה חיל האוויר הבריטי בעקרון. כשהוקם הגרעין הראשון של חיל האוויר, הוא היה הראשון לטוס במטוסי "פרימוס".
האח השני, מבכירי התיאטרון הקאמרי, עבד כקריין בתחנת הרדיו "קול ירושלים". הוא שירת בלהקה צבאית של הבריגדה, לצדה של חנה מרון, שהפכה לאשתו הראשונה. השניים התפרסמו בשיר הידוע של אותה תקופה: "כל הדרכים מובילות לרומא". הוא היה מראשוני השחקנים בתיאטרון הקאמרי וגילם במסגרתו תפקידים במחזות קלאסיים. הוא התפרסם גם בכך שהשתתף בסרט שצולם בשווייץ, מה שנחשב בשנות ה־50 אירוע יוצא דופן.
התרעות פיקוד העורף