מינוי ח"כ איתן גינזבורג לשר התקשורת עלול להכתים את שמו של גנץ

מצופה מנבחר ציבור שמופיע בטלוויזיה לנמק את עמדתו, ולא להסתפק באמירות בנוסח "ראש הממשלה לא שיתף את כחול לבן בכלום", או באמירות שדופות בנוסח "רצינו להיכנס מתחת לאלונקה, אבל ראש הממשלה אוהב להיות שליט יחיד".

גינזבורג התמודד בעבר לכנסת במסגרת רשימת "ישראל אחרת", שלא עברה את אחוז החסימה. בשנת 2008 נבחר לעמוד בראש רשימת "העבודה" ברעננה. הוא נבחר לכנסת ה־21 מטעם מפלגתו של גנץ, "חוסן לישראל", ומאז הוא מכהן כחבר כנסת. לא הייתי עוסק בו לולא קראתי שממשלת המעבר שוברת שיאים, וגנץ, יו"ר כחול לבן, מתכוון למנות את גינזבורג לשר התקשורת. אלא שאם בבחירות הקרובות כחול לבן לא תשיג שבעה מנדטים, גינזבורג, הממוקם במקום השביעי ברשימה, לא ייכנס לכנסת. מי שהיה ראש עיר ברעננה במשך תקופה קצרה, לפני שנכנס לכנסת, ייאלץ לסיים את הקריירה הפוליטית הקצרה שלו בלי שחסרונו יורגש.

גנץ, ששמו מתכתב עם יושרה והגינות, כבר ביקש למנות את גינזבורג לתפקיד יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, מבלי שלגינזבורג יש ניסיון ביטחוני מספק לכך. עכשיו גנץ כאמור מבקש למנות אותו לשר התקשורת, עד לכינון הממשלה הבאה, או עד אחרי הבחירות הבאות, מה שיעלה לקופה הציבורית סכום של 50 אלף שקלים לחודש, משכורתו של שר בממשלה. זאת אף שגם אם גינזבורג ימונה לשר תקשורת, הוא לא יוכל לעשות כמעט כלום, לא רק בגלל חוסר ניסיונו ואי־התאמתו לתפקיד, אלא משום שעד שהוא יתרווח בכיסאו תוקם ממשלה חדשה.

שר הביטחון הנוכחי גנץ ממלא מאז חודש דצמבר האחרון גם את תפקיד שר התקשורת, לאחר שהביא לפיטוריו של יועז הנדל בעקבות בחירתו בבית פוליטי חדש. הוא מחזיק גם בתיק המשפטים, על רקע פרישתו של אבי ניסנקורן. לא פסול בעיניי שאיש ציבור מבקש למנות את נאמנו או את מקורבו, כל עוד האיש שאותו הוא מבקש למנות לתפקיד הוא בעל כישורים ראויים וניסיון, וכל עוד אין מדובר במינוי הזוי שנעשה על חשבון הקופה הציבורית.

אם גינזבורג ימונה בעת הזאת על ידי גנץ לשר התקשורת, המינוי הזה עלול להכתים את שמו של גנץ. אני רוצה לקוות שראש הממשלה נתניהו לא יסכים לצרף את גינזבורג לממשלתו. גם להומור יש גבולות.