על פי המתווה, בפועל נורבגיה וארה"ב מגבות את עמדת ישראל כי כספי עזה לא יועברו לרש"פ. מדי חודש שר אוצר צפוי לקבל דיווח כי הכסף לא יצא מחשבון הנאמנות, כמו גם הדיווח שלא יצא כסף תמורתו בעסקה סיבובית. אם ההסדר יופר, מתווה מעניק סמכות לשר האוצר להקפיא באופן מיידי את מלוא הסכום שמועבר לרש"פ (לא רק לעזה, אלא הסכום הכולל של כספי הסילוקין). מבחינת ישראל, למתווה המוסכם ישנן גם השלכות ליום שאחרי. דה פקטו, הפקידות הפלסטינית בעזה לא נתפסת כפתרון, אלא כחלק מהבעיה.
יש לציין כי כספי הסילוקין מהווים כ-65% מתקציב הכולל של הרשות הפלסטינית. ההיקף של כספי הסילוקין הוא כ-800 מיליון שקלים, כאשר כ-120 מיליון שקלים מתוכם מיועדים לרצועת עזה. בחודש נובמבר, לאחר עימות מתוקשר שר הביטחון יואב גלנט לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', הקבינט המדיני ביטחוני קיבל החלטה לקזז מכספי הסילוקין המועברים לרשות הפלסטינית את כל הכספים שמיועדים לעזה, בנוסף לקיזוז המתבצע על פי חוק של כספים המשולמים למחבלים ולמשפחותיהם.
לאחר ההחלטה על הקיזוז, ראש הראשות הפלסטינית אבו מאזן הכריז כי הרשות לא תקבל את כספי הסילוקין ללא כספי עזה והרשות סירבה לקבל מישראל את העברה החודשית. בתוך כך, ל'מעריב' נודע כי בחודש דצמבר הרשות הפלסטינית כבר לא התנגדה וקיבלה את כספי הסילוקין ששוב הועברו אליה ללא כספי עזה.
תגובת השר לביטחון לאומי, חבר הקבינט המדיני-בטחוני, ח"כ איתמר בן גביר: "אצביע נגד ההחלטה להעביר את כספי הטרור של חמאס למדינה שלישית, החלטה שנעשית כדי שהרשות תסכים לקבל את כספי המיסים. הכספים האלו צריכים להישאר במדינת ישראל, ואם המחבלים בחליפות ברשות הפלסטינית לא רוצים לקחת את כספי הרשות, שלא יקחו - בעיני מחבלים הם מחבלים, בין אם הם מעזה ובין אם הם מהרש"פ".
גורם בכיר בקבינט מסר: "בניגוד לבן גביר שחזק במילים ולא במעשים, החלטת הקבינט מסכלת בפועל העברה של למעלה ממיליארד שקל לחמאס בעזה. עדיף שבן גביר יטפל בתחומי אחריותו ויפסיק את החגיגות של מחבלי הנוחב׳ה שעדיין נמשכות בבתי הכלא ובאיסוף עשרות אלפי כלי הנשק בקרב ערביי ישראל".
התרעות פיקוד העורף