המדד החודשי של המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) מצא כי רוב מכריע מהציבור היהודי סבור שהנשיא ביידן תמך מאוד בישראל בתחילת המלחמה, אך יותר מ-70% מאמינים שתמיכתו פחתה מאז. יש לציין כי נתון זה נכון לסוף השבוע שעבר, עוד לפני דבריו הנוקבים של ביידן בראיון בסוף השבוע. בקרב הערבים, הקבוצה העיקרית עודה סבורה שהנשיא ביידן ״תומך בישראל מאוד״ גם כיום.
"הפרויקט הישראלי" שעשוי לשנות את פני רצועת עזה - והחשש בחמאס
"תהליך לא פשוט": זהו הקושי המרכזי במשימת הכניסה לרפיח
פרופ' ידידיה שטרן, נשיא המכון למדיניות העם היהודי JPPI)), "נראה כי גם מי שאינם נותנים אמון בהנהגת ראש הממשלה נתניהו – כ-70% מהציבור הישראלי לפי סקרים קודמים – אינם תומכים בהצעות הממשל בוושינגטון באשר לדרך ניהול המלחמה (כיבוש רפיח) ובאשר ל"יום שאחרי" (פתרון שתי המדינות) והם תופסים אותן כמשקפות ירידה בתמיכתו של ביידן בישראל".
סקר המכון למדיניות העם היהודי הציג לנשאלים ארבע אפשרויות לבחירה:
1. הנשיא ביידן תמך מאוד בישראל בתחילת המלחמה, ותומך בה מאוד גם היום.
2. הנשיא ביידן תמך מאוד בישראל בתחילת המלחמה, ותומך בה פחות היום.
3. הנשיא ביידן תמך מאוד בישראל בתחילת המלחמה, ולא תומך בה היום.
4. הנשיא ביידן לא כל כך תמך בישראל גם בתחילת המלחמה.
רק כרבע מהציבור היהודי, וכעשירית מהערבים, סבורים שביידן איננו תומך בישראל. רבע אחר, ויותר מארבעים אחוז מהערבים, מחזיק בדעה הפוכה: ביידן ממשיך לתמוך בישראל כיום, כפי שתמך בה בתחילת המלחמה. השאר, הקבוצה הגדולה הכוללת כמחצית מהיהודים ומהערבים סבורים שביידן תומך בישראל גם כיום, אך במידה פוחתת והולכת.
חיבור תוצאות אלה מלמד שרוב היהודים סבורים שנשיא ארה"ב תומך גם כיום בישראל (תמיכה חזקה או כזו שפחתה עם הזמן). רק קבוצה קטנה יחסית (12% מהיהודים) סבורים שביידן לא תמך בישראל גם בתחילת המלחמה.
בקרב בוחרי מפלגות הקואליציה (לא כולל המחנה הממלכתי), 46% סבורים שתמיכתו של ביידן בישראל נחלשה. בין בוחרי הקואליציה יש גם שיעור גבוה למדי (39%) של מי שסבורים שביידן כבר אינו תומך בישראל. מקרב בוחרי מפלגות האופוזיציה הרוב (51%) סבורים שתמיכתו של ביידן בישראל נחלשה. 39% מהם סבורים שתמיכתו עדיין חזקה מאוד.
איסוף הנתונים לסקר המכון למדיניות העם היהודי נערך על ידי אתר המדד (כ-600 מרואיינים במגזר היהודי, בסקר אינטרנטי) וחברת אפקאר (200 מרואיינים במגזר הערבי, כמחציתם אינטרנטי ומחציתם טלפוני). הנתונים נותחו ושוקללו על ידי פרופ׳ קמיל פוקס כדי לייצג את אוכלוסיית הבוגרים בישראל, בסיועו של נח סלפקוב מהמכון למדיניות העם היהודי. הדו״ח נכתב על ידי שמואל רוזנר, שעורך את מדד JPPI לחברה הישראלית.