סביר להניח כי מבחינת סער דווקא כעת, ברקע ההצלחה הגדולה של 'תקווה חדשה' בבחירות המוניציפליות, זה המומנטום האידאלי לצאת לדרך עצמאית ובכך להבליט את ההישג המרשים בבחירות לרשויות. גדעון סער ומפלגתו לא בדרך לליכוד, אלא בדרך לבניית רשימה עצמאית , ימנית-ממלכתית-ליברלית.
גורם פוליטי המעורה במהלך אמר כי "גדעון סער לא בדרך לליכוד, אלא נתן גיבוי לגנץ כאשר הוא פעל לטובת המדינה. כאשר סער ראה כי גנץ נהנה מההפקר, עושה פוליטיקה ולא עושה לטובת המדינה הוא לא נתן גיבוי כחותמת גומי על עיוור ולסער נפל האסימון. סער רואה עצמו כמוביל המחנה ומתאים יותר כראש הממשלה ולכן הליכוד יחזר אליו כמתאים ביותר אחרי נתניהו. שמרגישים שמתקרבים לבחירות סער יודע ומרגיש שהוא הדמות המתאימה ביותר. ולתפיסת סער ברגע שהוא בראש מחנה של עצמו זה יביא את הפירות".
היועץ האסטרטגי אריק בלומברג: "אותו סער חוזר לחיק הימין. סער שהגיע בפברואר 2019 לחמישייה הראשונה בפריימריז וזנח את הבית האידאולוגי בעקבות מאבקים יצריים פנימיים בליכוד לאחר שנפגע ברמה האישית מנתניהו שניסה להצר את צעדיו, ושלמרות הכל סער הגיע להישג גבוה מאוד בפריימריז. למרות זאת נתניהו הציע לו גם לאחר מכן תפקיד שר זוטר והסוף ידוע. אם היה כובש את ייצרו ולוקח אוויר עמוק, סער היה נמנה היום ללא ספק עם האנשים החזקים ביותר בליכוד, אף יותר ממעמדו לאורך השנים, והיה כיום המועמד המרכזי והטבעי ביותר לרשת את נתניהו ביום שאחרי".
"סער עושה את הצעד המדויק כאשר הוא מבדל עצמו מאידאולוגיית המרכז-שמאל של אייזנקוט וגנץ, בהיבט האידאולוגי ובוודאי הפוליטי. סער סולל דרכו חזרה לחיק הימין אחרי שזנח את האידאולוגיה שנשם ושאף כל חייו וערק לממשלת לפיד עבאס בנט כשר משפטים שיישר קו לחלוטין עם המערכת המשפטית. סער, מהפוליטיקאים המבריקים שידעה הפוליטיקה הישראלית נוגע בסנטימנט הימני בתקופה הרגישה והבוערת ביותר, ובכך מנתב בבטחה את הדרך חזרה למחנה הימין, חזרה שתמרק את התחושות הקשות והפערים שנפערו בינו לבין הציבור הליכודי. חזרה למקום הטבעי עבור הפוליטיקאי שגדל בשכונת למד בתל אביב וכבר בצעירותו הצטרף לנוער תחייה, נמנה עם המחנה הניצי אידאולוגי בליכוד, הגה את הסיורים בחברון כשר חינוך, ונמנה עם המבקרים הבולטים של מערכת המשפט. כעת צמד המילים 'אני מוכן' מקבל משמעות הדוקה ובהירה יותר", הוסיף.
עם זאת, חשוב לציין כי בסקר שנערך השבוע ב"ג'רוזלם פוסט" תסריט היפותטי בחן את היפרדות גנץ-סער. מהסקר עלה כי במקרה שכזה, המחנה הממלכתי זוכה ל-28 מנדטים בעוד מפלגה בראשות סער נמצאת עמוק מתחת לאחוז החסימה עם 1.8% בלבד.
שתי המפלגות רצו לראשונה בבחירות מקומיות, ואם לשפוט לפי מבחן התוצאה, סער וחבריו רשמו הישג משמעותי יותר. תקווה חדשה שהיא, בשונה מכחול לבן, מפלגה קטנה יחסית - עברה בהצלחה את המבחן המוניציפלי והוכיחה כי לקראת הבחירות הכלליות יש לה תשתית מוניציפלית בסדר גודל של מפלגה גדולה בעשרות רשויות.
אפרופו שיתופי פעולה, היו למפלגתו של סער הרבה כאלה, ולרוב דווקא עם נציגי הליכוד. זה דווקא לא צריך להטעות. תקווה חדשה אינה בדרך לליכוד, אלא בדרך להשתרש ולהיבנות כגוף פוליטי עצמאי הממוקם באזורי החיוג של הימין המתון והליברלי. ההצלחה המוניציפלית עדיין לא מבטיחה לגדעון סער הצלחה בבחירות לכנסת, אך בהחלט מוסיפה לו ולמפלגתו נקודות בדרך לשם. רשת מוניציפלית פעילה וענפה היא בהחלט בסיס טוב למפלגה עם אמביציות ארציות גדולות.
התרעות פיקוד העורף