האולטימטום שהציב גדעון סער לראש הממשלה בנימין נתניהו להישארותו בממשלה יגיע בימים הקרובים, ובשונה מאיומים פוליטיים אחרים שהוצבו בפניו, נתניהו יודע כי סער מתכוון למה שאמר – אם לא יקבל מקום בקבינט המלחמה יפרוש מהממשלה.
במחנה הממלכתי תוקפים את נתניהו: "נראה שעושה כל מאמץ לריב עם ארה"ב"
בדרך לפיצוץ בממשלה: גנץ וגלנט מתנגדים להצעה המתגבשת לחוק הגיוס
בסביבת נתניהו לוקחים את האולטימטום במלוא הרצינות, לקח שנלמד מפרישת אביגדור ליברמן מגוש נתניהו ב-2019. למי שהספיק לשכוח, באפריל 2019 סירבו אנשי נתניהו להאמין כי השותף הוותיק והקבוע מתכוון לממש את איומו, והשאר – היסטוריה. כחודש וחצי לאחר מכן התברר כי ליברמן לא מבלף, הכנסת פוזרה והמדינה נכנסה לטלטלה פוליטית חסרת תקדים.
כיום ניגש נתניהו מגיע מלומד, ולא סומך יותר על שיטת ה-"יהיה בסדר". הוא מבין את היתרון שעמו מגיע סער: אם יקבל סער את מבוקשו ויהפוך לחבר קבינט המלחמה - אזי ייצא מנצח וימשיך לבנות ולחזק את מעמדו ואת מניות מפלגתו ממוקד קבלת ההחלטות; ואילו לא יקבל ויפרוש - יהיה חופשי לתקוף את הממשלה ואת העומד בראשה מהאופוזיציה, מהימין ובכך בהחלט יבנה ויחזק את מעמדו ואת מעמד מפלגתו לקראת מערכת בחירות הבאה, תגיע כאשר תגיע.
וזה לא הכל, פרישת סער מהממשלה אמנם לא תקריס אותה טכנית, אך בהחלט מסוגלת לייצר אפקט דומינו, סחף פוליטי שילחיץ את בני גנץ ויקצר משמעותית את ימי המחנה הממלכתי של גנץ ואיזנקוט בתוך ממשלת החירום.
גנץ הרי לא יקום ויעזוב אם סער יקבל את מה שהוא דורש כתנאי להישארותו בממשלת החירום. לא מכיוון גנץ שינה את עמדתו לגבי הרכב קבינט מלחמה, אלא כי פרישה בעילה של הצטרפות גדעון סער לא תעבור לגנץ ציבורית.
כדי לפרוש בלי לאבד מנדטים ותמיכה גנץ חייב סיבה אמיתית, כבדת משקל והרת גורל. כמו גיוס חרדים (תסריט מאוד מציאותי לפרישה עתידית אפשרית), חילוקי דעות סביב עסקת חטופים, או חילוקי דעות סביב ניהול המלחמה. כל אחת מהסיבות נמצאת בימים אלה בשלבי ההבשלה, אך אף אחת מעילות הפרישה עוד לא הבשילה דיה.
על כן, נתניהו ניצב בפני דילמה קשה. הצטרפותו של סער הניצי לקבינט מלחמה טובה לנתניהו מכמה וכמה בחינות, אך הוא לא בדיוק יודע איך להרכיב את הפאזל הזה כך שאף חלק בקואליציה שלו לא ילך לאיבוד בתהליך.
אם נתניהו יקח הימור ויצרף את גדעון סער לקבינט מלחמה, צעד זה יפתח קופסת פנדורה: איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ לא יהססו לדרוש בדיוק את מה שקיבל סער, וזה בהחלט יסלול לבני גנץ את הדרך החוצה, במקרה זה - בתמיכה ציבורית מלאה. בתרחיש כזה, יצטייר נתניהו כמי שהוביל לפירוקה של ממשלת חירום תוך כדי מלחמה רק כדי לצרף לפורום של מקבלי ההחלטות את מי שנתפסים בעיניי הממשל בוושינגטון כימין קיצוני, לאומני, משיחי ומסוכן.
לתסריט הזה נתניהו לא ממש מוכן. בדרך כלל מה שהציל אותו ממצבים של מבוי סתום אלה פתרונות יצירתיים שתמיד נשלפו מהשרוול בדקה ה-90. רק שבמקרה של סער ודרישתו לא נראה שיש לנתניהו מה להציע בתור חלופה. התיקים לא מעניינים את סער, כל שכן - הבטחות לעתיד. נראה כי ממשלת נתניהו הנוכחית מתקרבת לצומת שממנו רוב הדרכים מובילות לירידה.