המדינה טענה כי אין בבקשה כל הצדקה למתן רשות ערעור. שתי ערכאות הנחו עצמן לפי הפסיקה הידועה והמוכרת בהקשר זה, ואין בהכרעותיהן כל עניין משפטי או ציבורי החורג מעניינם האישי של המבקשים. עוד תטען המדינה כי היענות לבקשתם, קל וחומר היענות לסעד אותו הם מבקשים- דחיית בקשת המשטרה לקבל צווי חדירה וחיפוש בטלפונים הניידים של המבקשים- היא זו שתהווה סטייה וחריגה מההלכה הפסוקה בענייננו. היענות לסעד המבוקש תסכל את החקירה הפלילית בעודה באיבה.
גולן ואוריך פרסמו את התגובה הבאה להחלטת הפרקליטות: "הפרקליטות בפאניקה מביקורת ודיון ענייני בסוגיה עקרונית של דריסת זכויות נחקרים, מפני שהיא מפחדת שהאמת תיחשף: בכל יום היא מאפשרת למשטרה לחטט בטלפונים ניידים של אזרחים בלי צו ובניגוד לחוק - מתחת לאפו של בית המשפט. בית המשפט חייב לשלוח למשטרה ולפרקליטות מסר ברור: לא נכשיר את הפעולות הפסולות שלכם. שמירה על זכויות הפרט הן ערך עליון במשטר דמוקרטי".
התרעות פיקוד העורף