ועדת הכנסת החלה הבוקר (חמישי) בדיונים בבקשת החסינות של חבר הכנסת חיים כץ, נגדו הוגש כתב אישום בגין עבירה של מרמה והפרת אמונים. אם ועדת הכנסת תדחה את בקשת החסינות ההחלטה סופית והיועמ"ש יוכל להגיש כתב אישום נגד כץ. לאחר שעות של דיונים הסתיימה הישיבה להיום והדיון יתחדש ביום שלישי. אם הוועדה תאשר את בקשת החסינות, ההחלטה טעונה אישור של מליאת הכנסת. לאחר שהמליאה תאשר את הבקשה היועמ"ש יהיה מנוע מלהגיש כתב אישום נגד ח"כ כץ במהלך כהונתה של הכנסת הנוכחית ויצטרך לשקול בכנסת הבאה האם להגיש את הבקשה מחדש. כמו כן רשאי להשתתף בהצבעה רק חבר ועדה שנכח בכל הישיבות ובכל ישיבה צריך להיות נוכח לפחות מחצית ממשך הדיונים.
היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, קרא אתמול לכנסת שלא לקבל את בקשתו של כץ, משום שהמעשים המפורטים בכתב האישום בעניינו של כץ הם "חריגים ביותר בנסיבותיהם ואינם תואמים את דרכי העבודה המקובלות בכנסת. עוד כתב מנדלבליט כי חלק מחריגות מעשיו של כץ נובע מכך שהם כללו מצגי שווא מרמתיים, בין היתר כלפי חברי כנסת אחרים, באופן אשר היה בו כדי להשפיע על יכולתם של חברי כנסת להפעיל את שיקול דעתם באופן ענייני ועל בסיס מצע עובדתי נכון ומלא".
בישיבה הבוקר אמר מנדלבליט כי "גם אני מכיר את ח"כ כץ שנים רבות ואת אופיו ומעריך אותו באופן אישי. אני לא מקל ראש ברגישות הרבה שגלומה בתפקיד של כל חבר כנסת, במיוחד שמדובר בתהליך החקיקה. ואולם, הפעולה של ח"כ כץ, הייתה חריגה מפעולת ח"כ. מדובר במעשים פסולים שמגבשים עבירה פלילית". לדברי היועמ"ש, "כץ משרת ציבור ותיק ומיומן ויצאתי מנקודת הנחה שהוא לא ראה רק את טובתו האישית בחקיקת החוק, ח"כ כץ לא פגע בציבור ואני משוכנע שהוא סבר שהוא מיטיב עם הציבור. אולם הוא היה בניגוד עניינים חריף בכך שהוא הסתיר מידע מהציבור".
"אני ער להבדלים בין חברי הכנסת לאחרים בשירות הציבורי ומגיעות אלי לא מעט תלונות לגבי ח"כים וכמעט כולן נסגרות בלי שאתם יודעים עליהן. זה מקרה חריג. כתב האישום עוסק בעיקרו בפעולות מנהליות של יו"ר ועדה בכנסת, שכללו בין היתר מעשי הסתרה. הודעתי לח"כ כץ כי בכוונתי להעמידו לדין באשמת שוחד מרמה והפרת אמונים. זימנתי את כץ לשימוע. ולאחר ששמעתי את דבריו של ב"כ של ח"כ כץ, שוכנעתי שיש יחסי חברות קרובים בינו לבין בן ארי, קיבלתי את טענתו ובעקבות כך שונה כתב האישום ונמחק סעיף השוחד. אולם קבלת הטענה מחזקת את הטענה כנגדו בעניין ניגוד עניינים".
היועמ"ש סיכם את דבריו: "מדובר במקרה חריג מאוד. זה לא מקרה גבולי אלא בגרעין הקשה של האיסור הפלילי. זו לא התנהלות רגילה ומקובלת של חבר כנסת ולא בתחום האפור. אני משוכנע שהעמדה לדין של ח"כ כץ לא תפגע בעבודה של הכנסת וחברי הכנסת אלא רק תחזק את אמון הציבור בכנסת ובחבריה".
במהלך הדיון התפרץ ח"כ כץ, שלא היה אמור לדבר, וצעק לעבר היועמ"ש: "שותים את דמי. הוא עשה אותי רמאי". יו"ר הוועדה ח"כ אבי ניסנקורן ביקש מח"כ כץ לצאת להפסקה של 5 דקות.
פרקליטתו של כץ עו"ד נוית נגב, אמרה כי "חיים כץ פונה לוועדה שתקבע שיש לו חסינות ולטעמנו, מתקיימות כל העילות. השאלות הנורמטיביות שעלו כאן הן חלק מהותי מטענת החסינות המהותית. איך ח"כ פועל, מה מותר ומה אסור, הן שאלות שבלב החסינות המהותית. זו הפעם הראשונה שנושא של פעולת חבר כנסת ופעולתו בחקיקה עולה בכתב אישום ובפני ועדת הכנסת. מהם שולי הביטחון בהם ח"כ יכול לפעול ללא מורא ופחד. ביסוד כתב האישום עומד חוסר הבנה או התייחסות לנורמות שמחייבות חברי כנסת. כללי ניגוד העניינים החלים על חברי כנסת, שונים לחלוטין מאלו שחלים על עובדי ציבור. הנורמות שנטען כלפי כץ שהפר, אינן קיימות במציאות ואין להן בסיס חוקי ונורמטיבי".
הפרקליטות טוענת כי בין השר כץ לבין מוטי בן ארי התפתחה בין השנים 2015-2010 מערכת יחסים של "תן וקח", אשר כללה טובות הנאה שונות בין השניים. על פי הנטען, בן ארי שימש באותה עת יועץ פיננסי של חברת אקוויטל, חברת החזקות ציבורית דומיננטית במשק הישראלי. במסגרת הקשר בין השניים, העניק בן ארי לשר כץ, על פי החשד, טובות הנאה לאורך תקופה ממושכת, שהניבו לו מיליוני שקלים, ובמקביל השר כץ קידם אינטרסים של בן ארי, תוך ניצול תפקידו הציבורי. היועמ"ש, כאמור, החליט כעת להגיש נגדו כתב אישום בסעיפים של מרמה והפרת אמונים, אך לא קיבל את ההמלצה להעמידו לדין בגין שוחד.
ע"פ כתב האישום, למרות מערכת היחסים ההדוקה והאינטרסים בהם אחזו השר כץ ובן ארי אשר העמידו את השר כץ בניגוד עניינים בין ענייניו הפרטיים לבין תפקידו הציבורי, השר כץ נמנע מלגלות אינטרסים הוא נמנע מלגלות אינטרסים אלה לוועדת הרווחה. השר כץ הזמין את בן-ארי להופיע בוועדה כמומחה אובייקטיבי לתחום, תוך שהוא נמנע מלספר לוועדה כי בן-ארי הוא יוזם הצעת החוק, כי יש לשניהם אינטרס כלכלי ברור בקידום הצעת החוק וכי בין שניהם יש מערכת יחסים הדוקה, חברית וכלכלית.