בתום דיון ממושך: הממשלה אישרה היום (שני) את תקציב המדינה והתכנית הכלכלית לשנים 2021-2022. בתוך כך, תקציב המדינה לשנת 2021 יעמוד על כ-432.5 מיליארד שקל וב-2022 על כ-452.5 מיליארד שקל. כמו כן, בשנת 2021 יעמוד הגירעון על  6.8% וב-2022 על 3.9%.

בין הרפורמות הנכללות במסגרת התקציב: פיתוח תשתיות בעולמות התחבורה, הדיור, האנרגיה והטכנולוגיה; ויצירת תנאים תומכי צמיחה במגזר הפרטי והממשלתי דוגמת טיפול ברגולציה, תחרותיות, שדרוג שירותים ציבוריים וייעול המגזר הציבורי, ועידוד תעסוקה והשקעה בהון האנושי בין היתר על –ידי שילוב אוכלוסיות, הרחבת ההשתתפות בתעסוקה

שר האוצר, אביגדור ליברמן מסר: "אחרי למעלה משלוש שנים בהן המדינה התנהלה ללא תקציב בשעות הבוקר המוקדמות ולאחר דיונים ארוכים העברנו תקציב אחראי בממשלה לצד חוק הסדרים חסר תקדים ובכך הבאנו בשורה ענקית לאזרחי המדינה. הרפורמות שאישרנו מתמקדות בראש ובראשונה בהורדת יוקר המחיה - צעדים אותם נרגיש בכיס מהר מאוד".

"השקענו תקציבי עתק בתשתיות, בתחבורה ובנדל"ן והעברנו רפורמות משמעותיות שיורידו את החסמים ויצמצמו את הבירוקרטיה מה שיקל על כל אחד ואחת בהתנהלות היומיומית שלנו, העסקית או הפרטית. הדרך לאישור התקציב בכנסת מתחילה ברגעים אלו ממש ובשיתוף פעולה הדוק נעביר אותו ב-3 קריאות ונבטיח צמיחה כלכלית ויציבות שלטונית לאזרחי מדינת ישראל", הוסיף. 

מנכ"ל משרד האוצר, רם בלינקוב אמר כי "לאחר שלא היה תקציב מאז שנת 2018, 'הרפורמה' המרכזית היא שיש תקציב. זוהי אחת מהתכניות הכלכליות הרחבות והמשמעותיות ביותר מזה שנים רבות והיא תאיץ את צמיחת המשק ותהפוך את הכלכלה הישראלית לתחרותית יותר. הרפורמות שמקודמות במסגרת התכנית הכלכלית שמות את האזרח במרכז כמי שיזכה למחירים נמוכים ושירותים ציבוריים איכותיים ונגישים".

שר האוצר אביגדור ליברמן (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)שר האוצר אביגדור ליברמן (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

הפחתת יוקר המחייה

בין הנושאים שאושר בממשלה נמנת תוכנית רוחבית לפתיחת המשק לייבוא והפחתת יוקר המחיה. במסגרת התוכנית מוצע לקדם תוכנית רוחבית להסרת חסמי סחר ביבוא שתתמודד עם החסמים העיקריים בייבוא. וזאת במגוון רחב של תחומים: מוצרי חשמל, מוצרי ילדים, מזון, תמרוקים ועוד. במסגרת הרפורמה יהיה ניתן לייבא מוצרים שעומדים בתקינה בינלאומית ומשווקים באירופה במסלול של הצהרה, ללא צורך בהתאמות לרגולציה הישראלית וללא צורך באישורים מוקדמים. ממסלול ההצהרה יוחרגו מוצרים מסוכנים במיוחד כמו בשר ומזון לתינוקות. הרפורמה תצא לפועל במספר פעימות החל מהשנה הראשונה לתחילת הרפורמה וצפויה לחסוך לציבור כ- 5 מיליארד בשנה.

בנוסף, אושר כי גיל הפרישה לנשים יעלה באופן הדרגתי, לאורך 11 שנים, עד לגיל 65 (4 חודשים בשנה למשך שלוש שנים ו-3 חודשים בשנה למשך 8 שנים נוספות). הצעד ילווה בהארכת תקופת הזכאות לדמי אבטלה לנשים שנפלטות משוק התעסוקה בגילאים המבוגרים ל-12 חודשים, הגדלת מענק עבודה לנשים עובדות, תקציב ייעודי להכשרות מקצועיות ולמלגות לשילוב נשים בשוק התעסוקה ועוד. כמו כן, סכום ההכנסה שמקבלי קצבת אזרח ותיק רשאים להשתכר ללא קיזוז קצבת הזקנה יגדל משמעותית (דיסריגארד), כך שגם מקבלי קצבת זקנה ששכרם גבוה מכ-6,000 ש"ח יוכלו לקבל קצבת זקנה מלאה. 

רפורמה נוספת שאושרה, לאחר שעוררה סערה בימים האחרונים, היא הרפורמה בחקלאות. הרפורמה כוללת את פתיחת ענף החקלאות ליבוא ומעבר לתמיכה ישירה והשקעות הון בחקלאים שיביאו לקפיצה הטכנולוגית של הענף. במסגרת הרפורמה יופחתו המכסים על ענף הביצים וענפי הצומח, תוך אימוץ רגולציה אירופית בהגנת הצומח. 

כמו כן, אושרה תכנית רוחבית לפתיחת שוק הכשרות לתחרות לשם הפחתת יוקר המחיה והיקף ההוצאה הפרטית על צריכת המזון בישראל. בנוסף, תכנס לתוקף תוכנית לאומית לשיפור הרגולציה שמטרתה היא להביא לשיפור בצמיחה ובפריון באמצעות הפחתת הנטל הרגולטורי העודף על העסקים וקידום רגולציה חכמה לחוקק את חוק יסודות הרגולציה שימסד תשתיות ארוכות טווח לגיבוש רגולציה בישראל והקמה של רשות רגולציה שתפקח על תהליכי קביעת רגולציה חדשה, ותפעל להפחתת הנטל הרגולטורי העודף. 

במסגרת התכנית, יינתן סיוע בטווח המיידי של הקלות נטל זמניות, לרבות ריסון של רגולציה חדשה במטרה ליצור ודאות לעסקים בעת היציאה מהמשבר ולאפשר להם להתמקד בפיתוח העסקי, ודחייה בהשקעות שהם נדרשים לבצע מתוקף דרישות רגולטוריות. התכנית צפויה להקל על המגזר העסקי ביציאה ממשבר הקורונה ולהביא לצמיחה בתוצר לנפש של כ-6% תוך עשור, בשווי של כ-75 מיליארד שקל.

פקקים בתל אביב (צילום: אבשלום ששוני)פקקים בתל אביב (צילום: אבשלום ששוני)

האצת הפיתוח הכלכלי והאורבני בגוש דן

תחום נוסף שאושר עקרונית בתקציב הוא התנעת פרויקט המטרו, שיאפשר את האצת הפיתוח הכלכלי והאורבני בגוש דן, באמצעות מתן מענה תחבורתי לצורכי תושבי האזור. סוכם כי על מנת לקדם את הפרויקט בלו"ז הנדרש הוא יקבל תעדוף והערכות לאומית מצד כלל המשרדים והרשויות הממשלתיות, יוסרו חסמי תכנון ורישוי, ייעול כניסה למקרקעין, הסדרת תהליכי תאום תשתיות עם חברות תשתית ורשויות מקומיות, ייעול הוועדה ליישוב סכסוכים בין גופי תשתית, הנחייה לקדם הסדרים רגולטוריים ייעודיים לפרויקט, וצעדים נוספים. כמו כן, תוגדר חבילת התקציב והמימון הנדרשת למטרו, לרבות החלטות מנהליות והסדרי חקיקה בנדל"ן ומסים הנדרשים למימון הפרויקט.

בנוסף לאלו, אושר חוק שיחייב גופים פיננסיים שונים להעביר מידע של לקוחות לגופים טכנולוגיים חדשניים, בהסכמת הלקוחות. הגופים החדשים יוכלו להציג ללקוחות איזה שירותים פיננסיים הם צורכים, כמה בדיוק הם משלמים עליהם, כמה הם יכולים לחסוך אם יעברו לספק אחר ולמעשה להפוך ליועץ הפיננסי האובייקטיבי הדיגיטלי האישי שלהם. למעשה מדובר במעין "ZAP בנקאי" שיחזק את הלקוחות אל מול הגופים הפיננסים, יקדם כניסת גופים פיננסיים טכנולוגיים מתקדמים (פינטקים) לשוק, יגביר את התחרות במערכת הבנקאית ויפחית את הוצאות משקי הבית והעסקים הקטנים למערכת הבנקאית.

בנושא התחבורה הציבורית, ועל רקע המשבר התחבורתי המחריף ובפרט בגוש דן ובמטרה להפחית את עומסי התנועה, החל בשנת 2024 תחל גביית תשלום עבור הכניסה לגוש דן בשעות הגודש. התכנית תציב בפני אלו הבוחרים לנסוע ברכב פרטי בשעות ובאזורי הגודש מחיר נכון יותר של הנסיעה תוך הפנמת העלויות החיצוניות הכוללים אובדן זמן, זיהום אוויר ותאונות דרכים. ההכנסות הצפויות מהתשלום אותם ישלמו הנוסעים ברכב הפרטי יממנו תכנית חומש של כ-2.7 מיליארד ש"ח. כמו כן תתוקצב תכנית פיתוח רחבת היקף של תשתיות תחבורה ציבורית ובכללן, מסופים, נת"צים, שבילי אופניים, חניוני חנה וסע והרחבת התשתית הרכבתית. 

כמו כן, על מנת להגדיל את שיעור התעסוקה ופריון העבודה, מוצע לקבוע יעדי תעסוקה ממשלתיים לשנת 2030 עבור אוכלוסיות מעוטות השתתפות, ולערוך רפורמה מעמיקה במערך ההכשרה המקצועית כך שההכשרות יהיו איכותיות יותר (בהיבטי השמה ופריון), יופעלו בשיתוף מעסיקים ומגזר פרטי ויותאמו לצרכים במשק.

תוכנית לגמישות ניהולית בחינוך

משרדי החינוך והאוצר מקדמים תוכנית להגברת הגמישות ולהעברת סמכויות למנהלי בתי הספר, המכירים מקרוב את התלמיד וצרכיו היחודיים. הסמכויות יותאמו בשלושה מישורים: במישור התקציבי, הפדגוגי וביחס לארגון הלימודים. משרד החינוך יתאים את הסמכויות למנהלים בהתאם למאפייני בית הספר, תוך מדידת תפוקות והתאמת מענים. התוכנית תיושם באופן הדרגתי, כך שתוך ארבע שנים היא תחול בפריסה ארצית. 

בנוסף, אושרה הסבת משרדים למגורים. לאור עודף ההיצע המשמעותי הקיים של שטחי תעסוקה ברחבי המדינה, וכן בשל הצורך בהגדלת היצע הדיור ובייעול השימוש בקרקע וזאת במיוחד בלב אזורי הביקוש, מוצע לאפשר הסבה של עד 50% משטחי תעסוקה הממוקמים בקרבת שכונות מגורים לדירות קטנות (Micro Units). 

בתוך כך, מוצע להקים ועדה מאסדרת לרישוי עסקים. כיום ישנם בישראל כ-190,000 עסקים שמחויבים ברישיון עסק. התנאים לרישיון נקבעים על-ידי שבעה רגולטורים שונים, שקובעים את התנאים לרישיון ללא סנכרון, וללא בחינת עלויות. לטובת טיפול בנושאים אלה ויישום מהלכי רישוי עצמי כפי שכבר קבע המחוקק מוצע להקים ועדה. הוועדה תהיה מוסמכת לשנות את הדרישות ברישיונות ותפעל להוזלת עלויות דרישות הרישוי, לקיצור של הליכי הרישוי, ולמיקוד של דרישות הרישוי בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים – כל זאת תוך שמירה על שלום הציבור ובריאות הציבור.

בתחום ייצוא הקנאביס נקבע על הסרת החסמים הקיימים, באופן שיאפשר לחברות הקנאביס להרחיב ולגוון את אפשרויות היצוא, ובכך לאפשר את פיתוח תעשיית הקנאביס בישראל בפרט, ופיתוח הכלכלה הישראלית ככלל.

קידום דיגיטציה ככלי לייעול עבודת הממשלה 

בכדי לשפר את עבודת הממשלה ולצורך מתן שירותים דיגיטליים איכותיים לאזרחים, מוצע לפעול בכמה צירים מרכזיים בתחום הדיגיטציה וה-IT הממשלתי. ביניהם, התאמת החקיקה לעידן הדיגיטלי - רישום מען דיגיטלי של אזרחים ותאגידים וזאת לצורך מעבר לדיוור דיגיטלי של גופים ציבוריים לתאגידים ולגבי אזרחים רק במידה שהם יודעים לעשות שימוש במען הדיגיטלי ויבחרו בכך. 

כמו כן, הוחלט על האצת מעבר הממשלה לענן דיגיטלי ציבורי, על בסיס מכרז "נימבוס" (בו זכו אמזון וגוגל). האצת המעבר תיעשה באמצעות קביעת אסטרטגיה ממשלתית שתוביל לפיתוח מערכות חדשות והעברת מערכות קיימות לענן הציבורי בסטנדרטים אחרים וזאת תוך קביעת מנגנון המימון לטובת הנושא.

בנוסף, אושרה במסגרת התקציב רגולציה בכבאות. כיום קביעת הרגולציה נקבעת על ידי הוראות נציב שמוציאה רשות הכבאות וכן אכיפת הרגולציה והערעור על הרגולציה נעשית על ידי רשות הכבאות. מוצע לקבוע כי הרגולציה בישראל תותאם לרגולציה הנהוגה בעולם המערבי, תוך קביעה כי החל משנת 2026 יעוגנו כל הוראות הנציב בתקנות באישור הכנסת. ההערכה היא כי המהלך יחסוך מיליארדי שקלים בשנה לעסקים בישראל.

הפגנה למען מעבר לאנרגיה ירוקה (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)הפגנה למען מעבר לאנרגיה ירוקה (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)

מעבר לאנרגיה ירוקה

במטרה לעודד מעבר לאנרגיה נקיה באמצעות ייצור חשמל יעיל וירוק ומעבר לתחבורה חשמלית ולשם הגברת ההשקעה בתשתיות כחלק מאסטרטגית היציאה ממשבר הקורונה, מקדם משרד האוצר שורת הקלות רגולטוריות והסרת חסמים לקידום משק חשמל ירוק. בהחלטה נקבע בין השאר כי יוסרו חסמים לאנרגיה מתחדשת, זאת על ידי יצירת מנגנון שיאפשר הקמת מתקנים סולאריים בדו שימוש (אגרו וולטאי) עם חקלאות בהיקף נרחב. וכן יצירת מסלול תכנוני שיאפשר הקמת מתקני אגירה בפריסה ארצית ובהליך מקוצר.

בנוסף, סוכם על הכנת תשתית למעבר לתחבורה חשמלי. בתוך כך, כל דייר בבניין משותף יהיה רשאי להתקין תשתית לצורך הקמת עמדת טעינה לרכב חשמלי, ללא צורך בהסכמת יתר הדיירים. וכן הוחלט על חיוב כל בניין חדש בהנחת תשתית בסיסית הנדרשת להתקנת עמדות טעינה לרכב חשמלי.  

לצד זאת, נקבע על התייעלות אנרגטית במשרדי ממשלה. ההחלטה תעשה על ידי מספר צעדים ביניהם, ייעול צריכת האנרגיה בממשלה, הקמת אנרגיה מתחדשת ואגירה במשרדי הממשלה וכן מעבר לתחבורה חשמלית במשרדים.

כמו כן, התקבלה החלטה על 900 מיליון שקל של כספים קואליציוניים לשנה, דומה לתקציב ימינה הקודם. כמו כן, במסגרת אישור התקציב אושרו גם שלוש תוכניות חומש נפרדות: למגזר הערבי, הבדואי והדרוזי. התוספת תמומן הן ע"י האוצר והן ע"י המשרדים השונים. לצורך מיגור הפשיעה הערבית המשטרה קיבלה תוספת תקציב וכן 800 תקנים עבור המגזר הערבי. יצויין כי התקציב יוגש לכנסת לאישורו הסופי עד ה-31 באוגוסט.