הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי קיימה הבוקר (שלישי) דיון מהיר בנושא סחיטה מינית וכלכלית של נשים שתמונות וסרטונים שלהן מופצות ברשת, ברקע חשיפת תופעת הפצת תמונות וסרטונים מיניים של נשים ברשת הטלגרם. עו"ד איתי גוהר, נציג הפרקליטות בדיון, אמר כי למעלה מ-250 אלף אנשים צפו בסרטונים שהופצו ב-40 קבוצות טלגרם.
לדברי עורך הדין, "מתחילת 2020 הוגשו בפרקליטות 42 כתבי אישום. בתקופה הזאת הסתיימו הליכים ב-36 מהמקרים. למעשה אין חפיפה. יש כ-600 נפגעות עבירה, תיקי חקירה שכלולים בכתב האישום, ובתוך ה-600 האלה יש כ-300 נפגעות עבירה ייחודיות".
"לא עקבנו אחרי המפרסמים של המודעות הפרסומיות", אמר גוהר והוסיף: "אנחנו לא רוצים להיכנס להליך חשיפה של משתמש בטלגרם. זה יפגע בנו. אנחנו בקשר עם המון נפגעות עבירה. בשנים האחרונות אנו רואים שינוי בתפיסה של נפגעות. התחלנו לקבל שיתוף פעולה ובתיקים האחרונים אנחנו רואים היענות יחסית משמעותית".
יו"ר הכנסת, ח"כ עאידה תומא-סלימאן אמרה בפתח הדיון: "ניסינו לבדוק את ההתקדמות באכיפת 'חוק הסרטונים' ולנסות לדחוף להבנה עמוקה של הרשויות לנזק החמור ביותר שיכול להיגרם על ידי ההפצה הזו. בתקופה האחרונה אנחנו מודעים ומודעות שיש התקדמות אצל העבריינים שהתחילו להשתמש אפילו כדי להתקדם לכיוונים שלא ידענו עליהם מלכתחילה".
ח"כ אלינה ברדץ' יאלוב, מיוזמות הדיון, אמרה: "לפני כשבועיים התפרסם בכלי התקשורת סיפור של צעיר בן 21 שסחט והעביר מאות תמונות של נשים ונערות בעירום. המשטרה עצרה אותו ורשת הטלגרם נסגרה, אבל נשאלות פה שאלות. במקרה הטוב מוצאים תמונות בבגד ים ובמקרה הרע - בלי בגד ים. מה השתנה מבחינת האכיפה? זה נכון שעוצרים את מנהלי הקבוצות, אבל מה קורה עם אותם האנשים שמתוך נקמה רוצים לסחוט ומעבירים תמונות כאלה למנהלי קבוצות?".
ח"כ נעמה לזימי, שגם יזמה את הדיון, התייחסה לנושא ואמרה: "פגשתי את הנושא הזה לראשונה כשהייתי חברת מועצת העיר חיפה ודרך כתבה על עובד עיריית חיפה, רונן שיח. אני זאת שהפנתה את תשומת לב המשטרה שבכלל יש עובד עירייה שעצור עכשיו על הפרשה הזו ורק אז הוא הורשע. מי שהופך להיות איום על נשים בקהילה, רצוי שהקהילה תדע את הדבר הזה, בטח במקומות העבודה. הסוגיה הזו חייבת טיפול עמוק הרבה יותר. מה שקורה היום הוא שהפצת הסרטונים האלה עוברות מאדם לאדם. זה כבר לא רק חורבן חיים של נערה, אישה או ילדה, אלא סחיטה באיומים של ממש. אני קוראת עדויות של אישה שאנסו אותה שאומרת: 'אנסו אותי פעם אחת אבל כשאני הולכת וסרטונים שלי רצים שנים על גבי שנים, זה רודף אותי'".
ח"כ שרון רופא אופיר אמרה, כי "אם נמשיך באותה הדרך כנראה שנקיים דיונים כאלה גם בעוד שש שנים. בספר החוקים שלנו אין עונש מינימלי למה שצריך לעשות וזה התפקיד שלנו. אנחנו רוצות לשים סוף לזה. הרשת היא לא הבעיה. אנחנו, כחברה, הבעיה, ואם אנחנו לא נשים גבול ונחנך לאיך צריך להתנהל, וזה מתחיל פה קודם כל בכנסת ישראל כי אני שומעת איך מתנהלים פה הדיונים ואני נחרדת... זה משהו שגורם לאלימות וממשיך בקלות הבלתי נסבלת של היד על המקלדת, אז בסדר אנחנו חוות את זה, אני אומרת 'יאללה ניחא, אנחנו חברות כנסת, אנחנו נבלע את הגלולה'. בואו נדרוש חינוך. האם אנחנו כאימהות מענישות כל הזמן את הילדים שלנו? יש גם דרך אחרת לעשות את זה. שתצא מפה היום קריאה חד משמעית, גם לענישה, גם לאכיפה, אבל גם לחינוך".
רפ"ק אבי בן אל, קצין חקירות ועבירות הונאה הציג נתונים עדכניים: "בשנה האחרונה נפתחו כ-437 תיקי חקירה בנושא, 401 תיקים ב-2020. יש לנו מגמה של עלייה. בשנתיים האחרונות יש לנו כ-838 תיקים, מתוכם יש זהות של חשוד בכ-716 תיקים שזה כמעט 87% מהתיקים. מתוך כ-625 תיקים מדובר בתיק חשוד בודד. בכמה תיקים שיצא לי לראות אין קרבה ראשונה לקורבן, כלומר זה עבר מספר ידיים עד שעבר לאותו מפיץ. מבחינת כתבי אישום לפעמים הוא כולל בתוכו עשרות מקרים. לא בכל התיקים יש לנו תלונה של קורבן ולא תמיד הקורבן יודע שבוצעה נגדו עבירה".
עו"ד משה בוך, עורך דין של נפגעות: "אנחנו לא מסופקים מפעילות שירות החוק. אני מייצג חיילות שעברו פגיעה מינית וסחיטה כלכלית באינסטגרם. הנפגעות לא נמצאות במצב של לדבר ואלו שמדברות יקרות למערכת. במקרה אחד, חיילת הגיעה והתגובה של המשטרה הייתה: 'ילדונת, את בעייתית'. הפנו את האצבע אליה והתיק נסגר. כאשר נפגעת עבירה באה להגיד 'לקחו תמונה שלי בעירום, היא נמצאת ברשת וסוחטים אותי' התיק נפתח על סחיטה ולא על עבירה מינית. זה לא נכנס ב-470 מקרים. סחיטה באלימות – תיק שנסגר".
נאוה כהן אביגדור, ממונה מערך מאו"ר ביחידת 105: "יש לנו היום מעל 32,000 אירועי פגיעה בקטינים במרחב המקוון. מתוכם 1500 אירועים שהגיעו למוקד, זה מעל אירוע אחד ביום בממוצע. 33% מהמדווחים אלינו הם הורים, 25% הם הנפגעים עצמם ו-18% זה צוותי חינוך. כ-30% מהפניות אלינו הן של עבירות מין בכלל ו- 5% של תמונות וסרטונים. 13% קטינים ו-87% ילדות ונערות שנפגעות. במגדר הפוגע המגמה מתהפכת: 15% זה פוגעות ו-85% זה פוגעים. אפשר להגיד בצורה ברורה שיותר נערות וילדות נפגעות ויותר נערים ובגירים פוגעים. הגילאים של הנפגעים הקטינים זה בעיקר 13-17 והפוגעים הקטינים הם בגילאי 13-17. כלומר, קטינים פוגעים בקטינים בעבירה הזו".
יו"ר הועדה התייחסה לנתונים של הנמצאים בקבוצות הללו וביקשה לקיים חקירה במשטרה: "אמרו למתלוננת שזה אשמה שלה, שהיא זו ששלחה את התמונות, או שזה לא מי יודע מה כדי ששוטר צריך לפנות זמן לחקור אותה. אבקש לקיים חקירה בתוך המשטרה על ההתנהלות במקרה הספציפי של רונן שיח ולקבל תשובות. לא ייתכן שהמתלוננת עצמה הפכה לחוקרת כדי להעמיד לדין את הבן אדם שהפיץ את התמונות שלה. חברה שיש בה רבע מיליון בני אדם שמוכנים לצפות בפגיעה ובהטרדה מינית ולקחת בה חלק זה מפחיד. מפחיד אותי לאיזה עולם אנחנו נכנסים".