בתגובתה טענה אפיק באשר לטענה כי חובה להביא את ההסכם לאישור הכנסת, כי "במהלך השנים הובאו הסכמים רבים בעלי חשיבות מיוחדת על ידי הממשלה לאישור הכנסת זאת כדי לאפשר לכנסת כבית הנבחרים לקחת חלק בהליך קבלת התחייבויות בינלאומיות. נוהג זה לא התגבש לכדי מנהג חוקתי מחייב ועל כן אין נורמה משפטית המחייבת הבאת הסכם לאישור הכנסת. עם זאת, נוהג זה שחל בזמנים רגילים של ממשלה מכהנת מכוח אמון הכנסת, חל ביתר שאת בתקופת פגרה בה לא עומדים לרשות חברי הכנסת ובפרט בתקופת בחירות בה פעילות הממשלה היוצאת מאופיין בגירעון דמוקרטי שאישור הכנסת יכול במידה רבה לרפאו".
עוד נטען, כי "בנסיבות ההסכם הימי הספציפי - שאלת סבירותה של החלטת הממשלה להניח את ההסכם אינה מונחת לפתחו של היועץ המשפטי לכנסת ואף אין בידינו את הטעמים להחלטה. עם זאת, בבחינת סבירות החלטתה, יש ליתן משקל לנוהג לפיו הסכמים בעלי חשיבות מובאים לאישור הכנסת, ויש להביאו בבחינת כלל השיקולים הדרושים לעניין".
לעניין הטענה כי ממשלה יוצאת מנועה מלחתום על ההסכם על רקע האיפוק הנדרש ממנה בראי דיני הבחירות כתבה היועצת המשפטית לכנסת, כי "סוגיה זו נוגעת למרחב שיקול הדעת של הממשלה".
לעניין תחולת חוק יסוד כתבה כי "משאל עם על ההסכם, המענה לשאלה זו טמון במסד העובדתי האם שטח מסוים נכלל בגבולות המדינה. בנסיבות העניין מסקנת היועץ המשפטי לממשלה שההסכם לא כולל ויתור על שטח ש'משפט השיפוט והמנהל' חלים בו היא מסקנה אפשרית.
התרעות פיקוד העורף