מליאת הכנסת התכנסה אתמול כדי למנות ארבעה סגנים זמניים ליו"ר הכנסת. מדובר בשלב הכרחי בדרך למינוי יו"ר כנסת חדש מטעם הליכוד, ביום שני.
ביטן תוקף: "נתניהו אמר שימנה 18 שרים - שיטה להשתיק את הליכוד"
נתניהו שומר את הקלפים קרוב לחזה: זו חלוקת התיקים המסתמנת בליכוד
ברוב של 57 חברי כנסת מול 33 שהתנגדו נקבע כי ארבעת חברי הכנסת שיכהנו כסגנים זמניים ליו"ר הכנסת הם ח"כ אופיר כץ (הליכוד), ח"כ יעקב מרגי (ש"ס), ח"כ יעקב טסלר (יהדות התורה) וח"כ מתן כהנא (המחנה הממלכתי). כהונתם של הסגנים הזמניים תסתיים עם מינויים של סגנים קבועים ליו"ר הכנסת.
יו"ר הוועדה המסדרת ח"כ יואב קיש ציין כי אם אכן יו"ר הכנסת יוחלף בשבוע הבא, תהיה זכאית סיעת יש עתיד למנות סגן נוסף מטעמה, על מנת לשמור על האיזון הקיים כיום.
לפי הלו"ז הצפוף והעמוס בדרך להקמת הממשלה, עד יום שני יצטרך ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו להחליט באשר לזהותו של המועמד מטעמו לתפקיד יו"ר הכנסת. לפי הערכות בליכוד, דודי אמסלם נחשב למועמד בעל סיכויים גבוהים. אופיר אקוניס ויואב קיש מעוניינים אף הם בתפקיד וגם שמותיהם עלו בהקשר הזה.
סיעת הליכוד גם צריכה להתכנס על מנת לקיים הצבעה בקרב חבריה ולבחור את מועמד הליכוד לתפקיד יו"ר הכנסת, כאשר רק בשלב הבא והאחרון יועלה שמו להצבעת מליאת הכנסת.
במקביל להליכים אלה, צפוי נתניהו לפנות לנשיא המדינה יצחק הרצוג בבקשה לקבל הארכה של המנדט להקמת הממשלה. לפי גורמים בקואליציה המתגבשת, הפנייה לנשיא תיעשה אחרי שהליכוד יקבל לידיו את כל נספחי התפקידים של כל השותפים. עד כה, שלוש סיעות הקואליציה חתמו על נספחי התפקידים: נעם, הציונות הדתית ועוצמה יהודית.
סיעת יהדות התורה הבהירה כי המסמך עם פירוט התפקידים שעליו משה גפני ויצחק גולדקנופף חתמו שלשום, הינו מכתב עבור נתניהו, שנכתב ונחתם על מנת לאפשר פנייה לנשיא בבקשת הארכה.
אמש דנו נציגי ש"ס עם צוות המו"מ של הליכוד על חבילת התפקידים שהיא מקבלת, לפני שהסיעה חותמת גם היא על נספח התפקידים, ובכך סוללת את דרכו של הליכוד לבקש ארכה מהנשיא.
מיד אחרי ההצבעה על יו״ר הכנסת ביום שני תחל נשיאות הכנסת במלאכת החקיקה, שנועדה להסיר את כל המכשולים המשפטיים בדרך להקמת הממשלה.
לצורך זה יוקמו שתי ועדות מיוחדות. הוועדה המיוחדת לחקיקה של טרום הקמת הממשלה בראשות ח"כ שלמה קרעי (הליכוד) תטפל בתיקון חוק יסוד: הממשלה שיכשיר את יו"ר ש"ס אריה דרעי לכהן בתפקיד שר. ואילו הוועדה לתיקון פקודת המשטרה תעסוק בשינויים הנדרשים לפי ההסכמות שהושגו בין הליכוד לעוצמה יהודית, ובראשה יעמוד ח"כ אופיר כץ.
רק לאחר שיחוקקו ויאושרו כל תיקוני החקיקה הנדרשים וההסכמים הקואליציוניים ייחתמו במלואם – ובהנחה שנתניהו יקבל ארכה מהנשיא - תוקם ממשלת נתניהו החדשה.
קשיים במו"מ - המחלוקות עם השותפות מעכבות את החתימה
ימים ספורים לפקיעת המנדט להקמת הממשלה, ונראה כי השותפים רחוקים מאוד מהשלמת מלאכת גיבוש ההסכמים הקואליציוניים.
אחרי כמעט חודש של שיחות קדחתניות, השותפים הצליחו להגיע להסכמות עם הליכוד רק בסוגיית התיקים והתפקידים שכל מפלגה עתידה לקבל בממשלה הבאה ובכנסת.
לעומת זאת, סוגיות הליבה של כל הסכם קואליציוני - הדרישות לקידום נושאים עקרוניים, חוקים, החלטות ממשלה והקצאת תקציבים למטרות שונות - נמצאות במחלוקת או טרם סוכמו.
גורמים בעוצמה יהודית מספרים על האטה משמעותית במגעים עם הליכוד מתחילת השבוע: לא נתק מוחלט, אך גם לא מו"מ. המשבר קרה בדיוק בשלב שבו אנשיו של יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר ביקשו לעבור משלב התפקידים לשלב ההסכמות על הדרישות הקואליציוניות. בן גביר מעוניין להכניס להסכם סעיף שיקבע כי הממשלה תקבל החלטה על שינוי בהוראות פתיחה באש. כמו כן, הוא דורש לכתוב בהסכמים כי יאושר תיקון חוק העונשין שיעניק חסינות לחיילי צה"ל ולשוטרים.
בליכוד התעקשו "לא להיכנס לפרטים מדויקים ולהסתפק בנוסחים מאוד כלליים, ברמה של אזכור הנושאים עצמם, ללא פירוטם". על מצב דומה קובלים גם שותפים נוספים של הליכוד. אתמול כינס יו"ר דגל התורה ח"כ משה גפני עיתונאים בלשכתו בכנסת. גפני ביקש להבהיר כי התפקידים שסוכמו עם הליכוד והופיעו במכתב שעליו חתמו ראשי יהדות התורה, יצחק גולדקנופף וגפני עצמו, נועדו רק לצורך בקשת הארכה מהנשיא.
גפני הדגיש כי המכתב "בשום פנים ואופן אינו הסכם או חלק מהסכם או נספח. הסכם נחתום רק אחרי שנסכם את הנושאים העקרוניים, רק הכל ביחד". בין הנושאים החשובים מבחינת יהדות התורה בולט חוק גיוס, שאותו החרדים דורשים לאשר זמן קצר אחרי הקמת הממשלה.
"לא יהיה חוק גיוס עם יעדי גיוס, מכסות או סנקציות על לומדי תורה. צריך חוק שמי שתורתו אומנותו יוכל לשבת ללמוד תורה", חשף גפני את נוסח החוק שעליו כבר הגיעו להסכמות שתי רשימות המרכיבות את יהדות התורה - דגל התורה ואגודת ישראל.
מסתבר כי הנוסח טרם סוכם עם הליכוד. לפי גפני, גם אין הסכמות על הנוסח בין יהדות התורה וש"ס. "ש"ס נעלמו לנו בעניין זה", אמר. מנגד, גורמים המעורים במתרחש בש"ס,טוענים כי המפלגה כן עוסקת בקידום חוק גיוס, רק שבשונה מהנוסח המועדף על חברי יהדות התורה, בש"ס נוטים לקדם נוסח מאוזן ופשרני יותר ,שצפוי לקבל תמיכה של שאר השותפים וכן של קהל הבוחרים של ש"ס, שחלקו הגדול משרת בצה"ל.
גורמים בליכוד אומרים כי "לא רואים היתכנות לנוסח של חוק גיוס שידבר על מתן פטור משירות צבאי על בסיס תצהיר 'תורתו אומנותו' בלשכת גיוס. גם ציבור בוחרי הליכוד רובו מורכב מאזרחים שמשרתים בצה"ל". דרישה נוספת של יהדות התורה שצפויה לפגוש התנגדות בליכוד היא הדרישה לחוקק את פסקת ההתגברות ברוב של 61 ואת חוק יסוד החקיקה מיד אחרי הקמת הממשלה.
ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו ובכירי הליכוד הבהירו עוד במהלך הבחירות כי השינויים בתחום המשפטי צריכים להתבצע בשיקול דעת, תוך הידברות עם בכירי מערכת המשפט ולזכות לתמיכה ציבורית.
סוגיה נוספת שסביבה לא קיימת הסכמה היא הדרישה של השותפים הקואליציוניים לבטל את "סעיף הנכד" בחוק השבות. עוצמה יהודית, הציונות הדתית והחרדים שותפים לדרישה זו. לעומת זאת, בליכוד אין תמימות דעים בנוגע לסעיף הנכד.
ובינתיים, נתניהו החל אתמול סבב שיחות עם חברי סיעתו לקראת חלוקת התפקידים. מדובר בשיחות קצרות שלרוב ארכו כרבע שעה ובמהלכן נתניהו בעיקר הקשיב לחברי הליכוד ושמע מהם על התפקידים שכל אחד מעוניין לקבל. ככל הנראה, נתניהו צפוי להודיע על חלוקת התיקים בליכוד רק בשבוע הבא.