ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש היום (שלישי) את תגובתו לעתירה נגד מינויו של אריה דרעי לתפקיד שר, בה טען כי "אין לבית המשפט סמכות לדון בחוקי יסוד".
היועמ"שית תטען בבג"ץ: לא סביר למנות את אריה דרעי לשר
בדרך לעימות ראשון בין הרשויות? חוק דרעי מגיע למבחן בג"ץ
בתגובה נכתב כי "ראש הממשלה רואה בו עוגן של ניסיון, חוכמה ואחריות - וחשוב בעיניו שהוא ישמש כשר וחבר הקבינט הביטחוני בממשלתו, שם יוכל להשפיע מניסיונו וכישוריו הרבים". נתניהו הוסיף כי דרעי הינו "בעל ניסיון רב כשר במשרד הפנים, במשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל, במשרד הכלכלה ובמשרד לענייני דתות".
נתניהו אף טען כי "השיקולים הציבוריים בצורך במינוי, לרבות שיקולים פוליטיים וקואליציוניים, וכן שיקולים בדבר כישוריו הפרטניים וניסיונו הרב של השר דרעי, לצד התמיכה הציבורית הגדולה במינוי - מובילים למסקנה כי מינויו של דרעי לכהונה בתור שר בממשלה, הינו מינוי סביר ונראה אף כי לא היה סביר לנהוג אחרת".
תשובת רה"מ נתניהו לעתירה נגד דרעי by maariv on Scribd
דרעי השיב גם הוא לעתירה וטען כי הוא היה "כשיר מכל בחינה לתפקיד שר, גם לפני תיקון חוק היסוד", וכי הוא "לא התבקש להתחייב כי יפרוש מהכנסת לצמיתות בשום שלב".
גם היועצת המשפטית לכנסת, עוה"ד שגית אפיק, הגישה את תגובתה לעניין העתירה: "לעמדת היועצת המשפטית יש לדחות את העתירות בעניין החוק", כתבה אפיק. "עמדתה המסורתית של הכנסת היא שאין לבית המשפט הנכבד מקור סמכות להפעלת ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד. הכנסת ערה לכך שבית המשפט אימץ את דוקטרינת "השימוש לרעה בסמכות המכוננת", אך לעמדתה הרחבת יישומה ביחס לחקיקת קבע תחייב דיון מורכב בשאלות הנוגעות לתוכן החקיקה ומניעי המחוקק, באופן שמרחיב משמעותית את שיקול הדעת השיפוטי, וחורג מהבסיס העיוני של הדוקטרינה".
עוד נכתב, כי "בחינה מהותית של הסוגיה מעלה שהכנסת לא עשתה 'שימוש לרעה' בסמכותה המכוננת. בהתאם לאמות המידה שנקבעו בפסיקה – התיקון צולח את 'שלב הזיהוי' ולכן אין צורך לבחון את 'הצידוק' לקביעת ההסדר במסגרת חוק יסוד: התיקון קבוע ויחול באופן כללי על כל מינוי של שר בעתיד, ולא רק על שרים המתמנים לממשלה ה-37 ועניינו בתחום הנוגע באופן מובהק לחקיקת יסוד.
לעמדת הכנסת אין בכך שעניינו של חה"כ דרעי עמד ברקע התיקון, ושמדובר בחקיקה משטרית שלא מאחורי "מסך בערות" כדי להוביל למסקנה שהתיקון אינו עומד במבחן הכלליות. שכן, העובדה שמקרה פרטי היווה תמריץ לחקיקה אינה הופכת חוק כללי, לחוק "פרסונלי". וממילא, אין מקום לבחינת כוונות המכונן וטיב שיקוליו בעת בחינת כלליותה של הנורמה החוקתית. כמו כן, אין בתחולתו המיידית של תיקון חוק היסוד על הכנסת שכוננה אותו כדי לשנות מסקנה זו ולהצביע על "שימוש לרעה" בסמכות המכוננת".
ראש האופוזיציה יאיר לפיד התייחס לתגובתו של רה"מ נתניהו לעתירה, ואמר: "הטיעון של נתניהו לבית המשפט הוא אבסורד גמור ושקר גמור. נסיבות מינויו של דרעי הן ממש לא ״נסיבות חסרות תקדים״, זהו מהלך פוליטי רגיל לגמרי של הקמת קואליציה שכמוהו היו כבר רבים, והצבת עבריינים מורשעים בעמדות מפתח היא הדבר האחרון שיביא יציבות שלטונית".
מוקדם יותר הודיעה היועצת המשפטית לממשלה, עוה"ד גלי בהרב-מיארה לנתניהו כי היא לא תגן על מינוי דרעי לשר בדיון בבג"ץ, וכן אישרה לאחרון אפשרות לייצוג נפרד.
אתמול הודיעה בהרב-מיארה כי תטען בבג"ץ שאין זה סביר למנות את יו"ר ש"ס אריה דרעי לשר, וכן מסרה לראש הממשלה נתניהו שעמדתה היא שהוא לא יוכל למנות את דרעי לשר ללא אישור של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, שופט בית המשפט העליון יצחק עמית.
הדיון בבג"ץ בעתירה שהוגשה על ידי חברי קבוצת "מבצר הדמוקרטיה" אליהם הצטרפו התנועה לאיכות השלטון והתנועה לטוהר המידות בבקשה לביטול "חוק דרעי", לפיו דרעי יוכל להתמנות לשר על אף הרשעתו בפלילים, יתקיים ביום חמישי.