כדי להבין מהם הקשיים המשפטיים הטמונים בחקיקת החוק המדובר, פנינו לד"ר תמר הוסטובסקי ברנדס, מומחית למשפט בינלאומי וחברת המכון למחשבה ישראלית. הוסטובסקי ברנדס הסבירה כי "המשפט הבינלאומי מחייב את המדינה לא רק לכבד זכויות אדם, אלא גם לחקור חשדות להפרות של זכויות אדם ולהעמיד לדין מי שביצע פשעי מלחמה או הפרות חמורות של זכויות אדם. אולם מעבר לחובותיה של מדינת ישראל עצמה, חוק כזה גם יסכן את חיילי צה"ל ומפקדיו ויחשוף אותם להעמדה לדין פלילי במוסדות בינלאומיים, ובראשם בית הדין הבינלאומי הפלילי".
"אחד העקרונות המרכזיים של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג הוא עקרון המשלימות", היא מדגישה. "עקרון זה קובע כי ככלל העדיפות בחקירה של פשעי מלחמה ובהעמדה לדין ניתנת למדינות עצמן. סמכותו של בית הדין הפלילי היא סמכות משלימה לסמכותן של המדינות – ובית הדין יעמיד לדין רק אם המדינה הרלוונטית אינה מעוניינת או אינה מסוגלת לעשות זאת בעצמה".
לדבריה, "האינטרס של מדינת ישראל הוא לשכנע את בית הדין הפלילי הבינלאומי שאין מקום להתערבותו, כאשר מדינת ישראל בעצמה חוקרת ברצינות חשדות לביצוע פשעי מלחמה, ומעמידה את החשודים לדין במקרה הצורך. הכרזה בריש גלי כי המדינה לא תעשה כן שקולה להזמנה של בית הדין להתערב. לאור העובדה שמתקיימת כיום בבית הדין הפלילי חקירה נגד ישראל, שבסיומה תתקבל החלטה האם יש מקום להעמיד לדין ישראלים, חוק כזה יוצר סיכון ממשי ולא תאורטי".
התרעות פיקוד העורף