טרם עצירת החקיקה בשבוע שעבר העלו מקורבים לראש הממשלה בנימין נתניהו ושרים בליכוד את האופציה ללכת למשאל עם בנוגע לרפורמה המתוכננת במערכת המשפט, עם מתווה אופוזיציה ומתווה קואליציה. בתחילת המשבר הציע גם יו"ר האופוזיציה, חבר הכנסת יאיר לפיד, לערוך משאל עם על הרפורמה, וזאת לאחר שנתניהו טען כי "מיליוני אנשים" תומכים בתכנית.
כידוע, מדובר בכלי שנעשה בו שימוש בדמוקרטיות רבות באירופה, אמריקה ואוקיאניה, במסגרתו מופנית שאלה בסוגיה מהותית אל העם, כאשר לעיתים הוא מחייב את הממשלה ולעתים מלאכת פירוש תוצאותיו מוטלת על בית המחוקקים. שיאנית משאלי העם היא שווייץ, בה נערכו מאז הפיכתה למדינה מודרנית בשנת 1848 קרוב ל-600 משאלי עם, שהאחרון בהם, שהוצג בפני הציבור ב-26 בספטמבר 2021, הסתיים באישור נישואים חד מיניים.
לעומת זאת, במדינת ישראל לא נערך מעולם משאל עם, אם כי אפשרות זו עלתה לא פעם לדיון. כך, למשל, בכנסת הראשונה נפלה הצעה להעמיד להכרעת העם את הסכם שביתת הנשק של 1949.
ב-1952 הציע ראש הממשלה לשעבר, מנחם בגין, לערוך משאל עם בנוגע לשאלה האם להסכים לקבלת הסכם השילומים עם גרמניה. גם הצעתו, כאמור, לא התקבלה.
רה"מ לשעבר, דוד בן גוריון, התנגד לעריכת משאל העם וטען כי לאזרח אין יכולת להבין מורכבות של נושאים סבוכים, וציין בנוסף כי התשובות "כן" ו"לא" בלבד אינן משקפות כראוי את עמדותיו. עם זאת, תחת כהונתו הציעה מפא"י עריכת משאל עם בנושא שינוי שיטת הבחירות.
בשנת 2004, עם תחילת הדיונים על תכנית ההתנתקות, הציע רה"מ נתניהו, שכיהן כשר האוצר באותה עת, לערוך משאל עם בנושא, אולם רה"מ שרון סירב להצעתו.
במרץ 2014 אושר בכנסת חוק יסוד: משאל עם במטרה להסדיר בחוק עריכת משאל על כל הסדר מדיני הכולל ויתור על שטחים. ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בשעתו בכנסת, עם אישור החוק, כי "כשבאים להחליט החלטה כה גורלית, אם נגיע לכך, חייבים ללכת לעם. זה הדבר הנכון לעשות והצודק מבחינה דמוקרטית, זה הדבר היחיד שיכול לשמור על השלום הפנימי בתוכנו".
התרעות פיקוד העורף