על פי הצעת החוק שהגישו יצחק פנדרוס ומשה גפני מחד ויוסף טייב מאידך, לא יהיה עוד צורך ב-3.5 שנות לימוד אקדמיות בפיקוח המל"ג, ועוד 1000 שעות התנסות מעשית ומבחן הסמכה של משרד הבריאות. תחת זאת ייפתחו קורסים להכשרה מקצועית בסמינריונים החרדיים, אשר ינהלו ויפקחו בעצמם על הלימודים.
במטה המאבק של קלינאיות התקשורת והמרפאות בעיסוק מזכירים כי כבר היום ישנם מסלולים בפיקוח אקדמי מלא לנשים חרדיות המעוניינות ללמוד את המקצוע, ולכן לא ברור מדוע הח"כים החרדים מבקשים לפתוח מסלולי לימוד שעלולים לייצר "מטפלות סוג א" שלמדו באקדמיה ו"מטפלות סוג ב'", שלמדו בסימינרים, ולצד זאת לפתח "רפואת עשירים" ו"רפואת עניים".
"מדובר במקצועות רגישים ומדויקים מאוד, המשפיעים על איכות החיים של קשת גילאים מינקות ועד זקנה. לא בכדי נדרשים לימודים ממושכים, מפוקחים שכן טיפול לקוי עלול לעלות בחיי אדם! ההצעות המסוכנות הללו מעוררות חשש כבד בקרב נשות הטיפול והמטופלים עצמם, שמא ייכנסו למקצוע גורמים ללא פיקוח ויסכנו ברישיון וביודעין את בריאות הציבור", אומרים במטה המאבק.
מצוקת התורים הארוכים במקצועות הפרא־רפואיים של תחום התפתחות הילד, הן במערכת הבריאות והן במערכת החינוך המיוחד, ידועה כבר שנים. מדובר בקלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, טיפול באומנויות ופסיכולוגיה התפתחותית. המפסידים הגדולים הם ילדים שטיפולים לא ניתנים להם בזמן קריטי, וכן הורים שמשקיעים מכספם הפרטי אלפי שקלים בטיפולים פרטיים - שהתורים אליהם ארוכים כשלעצמם.
גם ניסיון משרד הבריאות להחזרים כספיים חלקיים על טיפולים פרטיים לא השיג את מטרתו. המטפלים נאבקים כבר שנים למען השקעת הממשלה במשיכת מסיימי התארים הפרא־רפואיים מהאקדמיה למערכת הציבורית עם שכר ותנאי העסקה הוגנים, אך ללא הועיל. במשך שנים קיימים קורסים יעודיים עבור הציבור החרדי בכמה מכללות , תחת פיקוח מלא של המל"ג. הצעות החוק המקודמות כעת מבקשות לייצר מסלולים מקבילים ללא פיקוח של המל"ג.
התרעות פיקוד העורף