בתחילת דבריה אמרה סהר: "אני פה כדי לשאול אתכם איך אתם מעיזים בכלל לצאת לפגרה של שלושה חודשים? איך?! אבא שלי זרוק בעזה, וסובל כבר 297 פאקינג ימים. נלקחו ממנו החופש והזכויות שמגיעות לו. עוד רגע שכבר שנה שלמה מאיימים על אבא שלי עם קנה של אקדח על הראש. כל יום וכל דקה. ואתם מדברים איתי על לצאת לפגרה? איך אתם מסוגלים בכלל?".
סהר שאלה את חברי הכנסת "איך אני אמורה להמשיך לחיות כל יום בידיעה שאבא שלי נמצא במקום המזעזע הזה? אני יודעת שאבא שלי עובר התעללות פיזית ונפשית - כי הייתי איתו".
סהר הוסיפה: "אתם יודעים מה זה בכלל? אני ילדה בת 17 שאמורה לחוות את הנעורים כמו כל נערה אחרת, ובמקום זה אני כל יום מלווה ברגשות אשם. כל יום. אני יודעת שאבא שלי חי. ואני יודעת שיכולים להחזיר אותו. אז למה לא מחזירים אותו כבר?!".
בסיום דבריה אמרה סהר: "אני פה היום, ממשיכה להילחם על אבא שלי, וכבר נגמרו לי המילים. אני כבר לא יודעת מה להגיד. אני רק מבקשת שתחשבו רגע עם עצמכם, ותשימו את עצמכם במקום שלי. מה הייתם עושים במקומי? אני רוצה את אבא שלי חי בחזרה".
התרעות פיקוד העורף