בעוד שהתלות הכוללת של ישראל בארה"ב פחתה במקצת בעשור האחרון, תחומים מרכזיים כמו ביטחון ותמיכה דיפלומטית נותרו תלויים במידה רבה בשיתוף פעולה אמריקאי. עם זאת, המומחים גורסים כי ישראל צריכה לשאוף לעצמאות רבה יותר מהארה"ב, במיוחד בנושאים של זכויות אדם ויחסים עם הפלסטינים. בנוסף, הם מדגישים את החשיבות בהרחבת קשרים בינלאומיים עם האיחוד האירופי, סין והודו, תוך שמירה על הברית הקריטית עם ארה"ב.
בסוף אוגוסט 2024, המרכז הסוציולוגי "גיאוקרטוגרפיה", תוך שימוש בסקר שפותח על ידי "דור מוריה", ערך סקר המוני מקיף. המחקר נערך באינטרנט וכלל 1,000 נשאלים בני 18 ומעלה, המייצגים מדגם לאומי של האוכלוסייה הישראלית, כולל מגזרים יהודיים וערביים. טווח השגיאה הסטטיסטית המרבי היה 4.4%, ברמת מובהקות של 95%.
המחקר מצא גם כי המעורבות החברתית משפיעה על העניין בבחירות. לדוגמה, בקרב המשתתפים בהפגנות, 22.9% עוקבים באופן קבוע אחרי הבחירות בארה"ב, לעומת 12.5% בלבד בקרב אלה שאינם פעילים חברתית.
הסקר חשף העדפה ברורה בקרב הישראלים למועמד הרפובליקני דונלד טראמפ. 57.6% מהנשאלים סברו שניצחון טראמפ יהיה יותר חיובי לישראל, בעוד שרק 15.5% תמכו במועמדת הדמוקרטית קמלה האריס. העדפה זו מיוחסת לתמיכתו הקודמת של טראמפ בישראל, במיוחד בסוגיות של ביטחון בינלאומי והסכסוך הישראלי-פלסטיני.
במיוחד, 64.1% מהנשאלים האמינו שטראמפ ישפיע לחיוב על הסכסוך הישראלי-פלסטיני, בעוד שרק 25.9% סברו שהאריס תוכל להשפיע באותה מידה.
בנוסף, הרוב הגדול של הישראלים רואים את מדינתם כתלויה מאוד בארה"ב בתחומים מרכזיים כמו מעמד בינלאומי (82.6%), ביטחון לאומי (81.7%) ושיתוף פעולה כלכלי (81.7%).
הציפיות גם משתנות באופן משמעותי בין עמדות המועמדים לגבי הסדר הפוסט-מלחמתי של ישראל. בעוד ש-59% ציפו שהאריס תתמוך במודל של "שתי מדינות לשני עמים", רק 23.9% האמינו שטראמפ יאשר פתרון כזה, כאשר רבים ציפו שהוא יתמוך ב"סיפוח שטחים."
לעומת זאת, 23.5% מהחילונים תומכים בהאריס, בעוד שרק 2.6% מהדתיים שותפים לכך. הפער נובע מהעדפות שונות. חילוניים נוטים יותר לתמוך בהאריס, תוך שהם מקשרים את נשיאותה הפוטנציאלית עם שינויים חיוביים בסכסוך הישראלי-פלסטיני. לעומתם, הקבוצות הדתיות מאמינות שניצחון טראמפ יבטיח את בטחונה הבינלאומי של ישראל.
הסקר גם מצביע על פערים בציפיות לגבי השפעת המועמדים על פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. 78.3% מהדתיים מצפים לתוצאות חיוביות מניצחון טראמפ, בעוד ש-56.7% בלבד מהחילוניים שותפים לכך. לעומת זאת, 30.9% מהחילוניים מצפים לתוצאות חיוביות מהאריס, לעומת 10.6% בלבד מהדתיים.
החילונים נוטים יותר לראות את ישראל כתלויה בארה"ב בתחומים קריטיים. לדוגמה, 88.3% מהחילונים סבורים שישראל תלויה בארה"ב בתחום הביטחון הלאומי, לעומת 69.7% מהדתיים.
הבדלים אלו נמשכים גם בהשקפות על ההסדר הפוסט-מלחמתי של ישראל, כאשר 24% מהחילונים צופים שטראמפ יתמוך במודל "שתי מדינות לשני עמים", לעומת 15.1% מהדתיים שחושבים כך.
היבט זה חשוב במיוחד בהקשר להשפעה הגלובלית הגוברת של קבוצה זו של מדינות. תוצאות הסקר מראות כי באופן כללי, הישראלים מצפים להשפעה חיובית יותר על היחסים עם BRICS במקרה של ניצחון דונלד טראמפ. 50.6% מהנשאלים סבורים כי בחירתו של טראמפ תשפיע באופן חיובי או די חיובי על יחסים אלה, בעוד שרק 27.3% מצפים לאותו אפקט מבחירתה של קמלה האריס.
נתונים אלה תואמים את המגמה הכללית שנצפתה במחקר: הישראלים הדתיים נוטים יותר לתמוך בטראמפ ולצפות לתוצאות חיוביות לנשיאותו בתחומים שונים של יחסים בינלאומיים עבור ישראל. חשוב לציין שחלק ניכר מהנשאלים (33.2% לגבי טראמפ ו-35.7% לגבי האריס) לא ידעו להשיב לשאלה זו, מה שיכול לרמוז על חוסר ודאות לגבי האינטראקציה העתידית של ישראל עם מדינות BRICS.
הנתונים הללו מצביעים על פיצול עמוק בחברה הישראלית לגבי עמדות כלפי הבחירות בארה"ב והשפעתן הפוטנציאלית על עתיד המדינה. הבדלים כאלה בהשקפות בין חילוניים לדתיים עשויים להשפיע בצורה משמעותית על הפוליטיקה הפנימית של ישראל ועל יחסיה עם ארה"ב.
אחד הממצאים הבולטים ביותר היה ההבדל בהשתתפות בהפגנות ובפעולות מחאה. הישראלים החילוניים נמצאו פעילים יותר בתחום זה: 21.7% מהם משתתפים באופן קבוע או לעיתים קרובות בהפגנות, לעומת רק 9.4% מהדתיים. יתרה מכך, 88.2% מהישראלים החרדים מעולם לא השתתפו בהפגנות, בניגוד חד ל-52% מהחילוניים.
המחקר גם גילה הבדלים משמעותיים בדפוסי ההצבעה. המצביעים הדתיים מגלים עקביות רבה יותר בבחירותיהם: 79.4% מהדתיים החרדים מצביעים לאותה מפלגה בבחירות, בעוד בקרב החילוניים נתון זה עומד על 56.4%. מעניין כי קבוצת "המסורתיים" הציגה את האחוז הגבוה ביותר של הלא מצביעים – 14.1%.
לגבי ההשתתפות בארגונים ציבוריים, הנתונים מראים כי הדתיים נוטים יותר להשתתף בקהילות דתיות (מה שלא מפתיע), בעוד שהחילוניים נוטים יותר להצטרף למפלגות פוליטיות ולארגונים ציבוריים. לדוגמה, מבין חברי מפלגות פוליטיות, 40.2% עוקבים באופן קבוע אחר מערכת הבחירות בארה"ב, נתון הגבוה בהרבה מהממוצע.
בכל הנוגע לעניין בבחירות בארה"ב, החילוניים עוקבים יותר אחריהן (72.7%) לעומת הדתיים (66.4%). עם זאת, מידת ההשתתפות בבחירות והפעילות הקשורה לבחירות בישראל משתנה מאוד: הקבוצות הדתיות מציגות יציבות רבה יותר בהצבעה, כשהן נוטות להצביע לאותה מפלגה, בעוד שהמצביעים החילוניים נוטים יותר לשנות את העדפותיהם הפוליטיות.
הממצאים הללו מאשרים את הפיצולים החברתיים העמוקים בחברה הישראלית, שאותם חוקר המרכז האנליטי "דור מוריה" מזה כמה שנים. ההבדלים בפעילות הפוליטית בין חילוניים לדתיים עשויים להשפיע בצורה ארוכת טווח על התהליכים הפוליטיים והחברתיים במדינה.
המחקר מעלה גם שאלות לגבי עתיד הנוף הפוליטי בישראל. אם המגמות הנוכחיות ימשיכו, אפשר לצפות להמשך הקיטוב בחברה, כאשר הדתיים והחילוניים ימשיכו להתרחק זה מזה בהשקפותיהם הפוליטיות ובצורות ההשתתפות האזרחית שלהם.
הממצאים הללו מדגישים את הצורך בדיאלוג מתמשך ובחיפוש אחר דרכים לגשר על הפער בין קבוצות שונות בחברה הישראלית. הבנת ההבדלים הללו עשויה לסייע לפוליטיקאים ולמנהיגים ציבוריים לפתח אסטרטגיות כוללניות יותר, המתחשבות במגוון הדעות וצורות ההשתתפות בחיים הפוליטיים של המדינה.
התרעות פיקוד העורף