איתם מדגיש את חשיבות העיתוי: "עדיף להמתין עד שנדע מי יישב בבית הלבן. נצטרך שותף משמעותי, הן להגנה והן להיבטים מסוימים של תקיפה באיראן." הוא מזהיר מפני תרחיש מדאיג: "תזכרו את ימי אובמה. קיים חשש שממשל דמוקרטי שיפסיד בבחירות יבוא חשבון עם ישראל, כולל מעורבות או סנקציות במועצת הביטחון.
"טרם בשלה העת להסדרה בלבנון," קובע איתם נחרצות. "עלינו להגיע עד לליטני ולהחזיק בשטח כאזור ביטחון, למנוע בניית תשתיות טרור." הוא מבטל את המאמצים הדיפלומטיים: "הוכשטיין עלול למצוא עצמו מובטל בקרוב. הסדרה היא אמצעי, לא מטרה. אם נוכל להבטיח את ביטחון תושבי הצפון בדרכים אחרות - עדיף".
הוא מצביע על ההצלחה הצבאית: "החששות מאלפי נפגעים לא התממשו. רוב השטח מטוהר, והקליפה הקשה שהכין חיזבאללה נשברה. בין הליטני לכוחות צה"ל כמעט ואין התנגדות. עצירה כעת תהיה בכייה לדורות."
איתם מתווה תפיסה שונה לחלוטין לרצועת עזה: "אין יותר מקום לשטח רציף מדינתי בעזה. כשהאוכלוסייה מקימה מדינת טרור - המציאות חייבת להשתנות." הוא מפרט תכנית חלוקה לארבעה אזורים: "האזור הצפוני יפונה מאוכלוסייה ויהיה בשליטת צה"ל. סביב הגבול ייווצר 'אזור מוות' ברוחב 2-3 קילומטרים."
"איננו שואפים לשלוט ברצועה," מבהיר איתם, "אך מי שחושב שאפשר לחזור להגנה באמצעות גדר וירטואלית - שיחזור ל-6 באוקטובר. המציאות הוכיחה שנדרשת גישה אחרת."
התרעות פיקוד העורף