לדבריו: "ההגירה מעזה לא צריכה להיות מופנית לירדן או למצרים, אלא למדינות רחוקות יותר. אנחנו לא רוצים את התהליך שעברה לבנון במדינות גבול, ובטח לא כאלה שיש לנו הסכם שלום איתן. לא פותרים בעיה בבעיה גדולה יותר".
בנוגע לחידוש הלחימה, הוא הוסיף: "פרופ' ישראל אומן אמר שאם אתה רוצה שלום - תתכונן למלחמה. היינו באחד המקומות הרלוונטיים בצה"ל לפני מספר ימים, אז שאלתי אותם מה אתם עושים אם חמאס הולך לפיצוץ ההסכם. אני רוצה לראות תוכניות. דווקא צה"ל מבחינה זו לא אכזב, יש תוכניות והיערכויות, אני מקווה מאוד איך אומרים, שלא נצטרך כדי שחמאס יבין את המסר, אבל אם נצטרך באמת נעשה את זה בדרך הקשה".
בנוסף, אדלשטיין התייחס לקידום חוק הגיוס: "אני לא מתפרנס משנאת חרדים. הדברים צריכים להיעשות בצורה נכונה וכנה. צה"ל עשה כמה דברים טובים בכיוון הזה, אבל כמו שצה"ל מתארגן לקליטת חרדים, גם בציבור החרדי יש מספיק אנשים שצריכים להתארגן ולהיערך לקראת גיוס חרדים ולהתכנס לפעולות פוזיטיביות בנושא כדי שגיוס יפסיק להיות מוקצה בציבור החרדי. החוק צריך לכלול סנקציות - גם על המוסדות וגם אישיות, על הפרט".
אדלשטיין הוסיף: "כשרוצים לחפש פתרונות - מוצאים. כך, למשל, על שולחן הוועדה מונח חוק של הטבות למשרתים, לפיו אם מישהו בחר שלא לשרת בצה"ל - הוא לא יקבל כלום, ולא משנה מה הסיבה".
בתוך כך, ועדת החוץ והביטחון קיימה מוקדם יותר דיון נוסף בנושא חוק הגיוס, שהתמקד בסוגיית הפניית צעירים חרדים לשירות האזרחי לאומי והאם זה יהיה על חשבון מכסות יעדי הגיוס. לדברי קובי בליטשטיין, המשנה למנכ"ל משרד הביטחון: "העמדה שלנו היא שבמסגרת היעד של 4,800 מתגייסים חרדים, שירות לאומי לא ייכלל מלבד שירות במסלול ביטחוני מובהק כמו מג"ב ושב"כ עם הגבלה מספרית".
מזכיר הממשלה יוסי פוקס אמר בדיון: "ממשלת ישראל העבירה את דין הרציפות והיעדים הם פי 3 ממה שהיה בחוק המקורי. הממשלה גילתה דעתה שהדרך להצליח בחקיקה זה בדרך הסכמה עם הציבור החרדי ובדרך של יעדים. הממשלה לא מעוניינת בחוק של מכסות כי אי אפשר להגיע למרחבי הסכמה ואי אפשר לגייס בכפייה".
התרעות פיקוד העורף