פרופ' אהרן ברק הציג עמדה לפיה לנתניהו וללוין כלל אין שיקול דעת האם לחתום חתימת קיום או לא. ברק לומד זאת מפסק דין של בג"ץ באשר לחתימת קיום על חנינה אותה מעניק נשיא המדינה, בה נפסק כי חתימת הקיום הינה טכנית בלבד. עם זאת, יש לציין כי אין פסיקה המתייחסת באופן ישיר לחתימת קיום על מינוי נשיא עליון. במידה ונתניהו ולוין יחליטו שלא להתקפל ולחתום על מינוי עמית, הנושא צפוי להגיע לפתחו של בג"ץ.
מנשיא המדינה יצחק הרצוג נמסר בתגובה: "טקס הצהרת האמונים של נשיא בית המשפט העליון הנכנס השופט יצחק עמית ייערך בהתאם לדין. באשר לחתימת הקיום, בתום הטקס, נשיא המדינה יחתום על כתב המינוי, וכתב המינוי יועבר לשר המשפטים".
"כידוע, הנשיא פועל בכל הכלים שברשותו על מנת להביא להסכמות וליצירת דיאלוג בין הצדדים. הנשיא נפגש עם נשיא העליון לשעבר פרופ׳ אהרון ברק, שהביא לו את סיפרו המרתק החדש ״מדינה יהודית ודמוקרטית״ ושוחח עימו על הצורך בפשרות. הנשיא ופרופ׳ ברק לא עסקו בשיחתם בסוגיות הנוגעות להליך המינוי".
כזכור, כפי שפורסם לראשונה הבוקר, למעריב נודע כי ראש הממשלה בנימין נתניהו שוקל שלא לחתום על מינוי עמית כנשיא - מה שיכול לעצור את כניסתו בפועל לתפקיד הנשיא. ההחלטה הסופית עוד לא התקבלה, אבל ברוח ההחלטה של נתניהו, שר המשפטים לוין ויושב ראש הכנסת אמיר אוחנה להחרים את טקס המינוי של עמית, נתניהו שוקל שלא לחתום על מינוי עמית לנשיא.
סעיף 12 לחוק יסוד נשיא המדינה קובע כי "חתימתו של נשיא המדינה על מסמך רשמי טעונה חתימת קיום של ראש הממשלה או של שר אחר שהחליטה עליו הממשלה". המשמעות היא כי החתימה של הנשיא הרצוג על מינוי השופט עמית לנשיא עליון אינה משמעותית ללא חתימתו של ראש הממשלה נתניהו, או שר אחר שהממשלה הסמיכה לשם כך.
סעיף 11 לחוק בתי המשפט קובע כי "שופט שמינויו פורסם ברשומות, אין עוררין על מינויו". גורמים משפטיים שונים מעלים תהיה האם גם ללא חתימתו של נתניהו, יבוצע מחטף ושמו של עמית יפורסם ברשומות כנשיא בית המשפט העליון, בניסיון לעקוף את המנגנון המגביל את תוקף חתימת הנשיא בחוק יסוד נשיא המדינה. במקרה שכזה, יכולה לעלות טענה כי עמית הוא הנשיא וכי לפי הוראת חוק מפורשת אין אפשרות להתכחש למינויו לאחר שהוא פורסם ברשומות.
ברקע, כדאי לציין נושא אחר בו נדון הצורך בחתימה לפני פרסום ברשומות. על פי הדין הישראלי, על חוקים המתפרסמים ברשומות חותם גם הנשיא. בעבר נקראו נשיאים שלא לחתום על חוקים כאלה ואחרים בכדי לעכב את כניסתם לתוקף. רק לאחרונה ח"כ מרב מיכאלי דרשה מהרצוג שלא לחתום על חוק הסבירות בכדי לעכב אותו מלהיכנס לתוקף.
במידה ונתניהו אכן יחליט בסופו של דבר שלא לחתום חתימת קיום על מינוי עמית לנשיא עליון, יתכן ויבוצע מחטף ושמו של עמית יפורסם ברשומות בכדי לתת תוקף למינוי. במידה והדבר יבוצע, ככל הנראה ארגוני ימין יעתרו לבג"ץ נגד הפרסום ברשומות ללא חתימת קיום כנדרש בחוק יסוד נשיא המדינה. במידה ומחטף שכזה לא יבוצע, הרי שללא חתימת ראש הממשלה או שר שהממשלה תמנה מינויו של יצחק עמית לנשיא העליון יתעכב וככל הנראה תוגש עתירה בכדי לחייב את נתניהו לחתום על מינוי עמית לנשיא העליון.
זהו הקרב האחרון לפני מינויו של עמית לנשיא בית המשפט העליון. לא משנה איך האירוע הזה יתפתח, הלגיטימיות הציבורית של יצחק עמית כנשיא העליון תאותגר החל מהנוכחות בהשבעתו הערב - ממנה ייעדרו באופן בולט למדי שר המשפטים יריב לוין, יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה וראש הממשלה בנימין נתניהו.
מדינת ישראל נכנסת הערב לשדה מוקשים חוקתי, בה ראש הרשות המבצעת וראש הרשות המחוקקת מצהירים במפורש כי אינם מכירים בלגיטימיות של ראש הרשות השופטת. המחלוקת על הדרך בה יצחק עמית נבחר לתפקיד ומעורבותו של בית המשפט בהליך בחירתו, הולכת ומתפתחת - וייתכן שאף תשפיע באופן דרמטי על עתידה וצביונה של מדינת ישראל.
התרעות פיקוד העורף