הטענה המרכזית בקו ההגנה של ראש השב"כ ושל התומכים בו, היא שפרשת קטארגייט היא הסיבה לפיטורין. זו בדיוק הטענה שאותה בא נתניהו להרוג, לעצור את כדור השלג הציבורי לפני שתהפוך לעובדה מוגמרת, ואז - יהיה מאוחר מדי.
ברגע שהטענה באה ממנו ישירות ולא מגורם מדיני או גורם אחר עלום שם - מבחינת נתניהו זה הופך מעוד קונספירציה לעובדה. על כן - הוא ניצב מול המצלמה ונלחם על הנרטיב, בלי לחכות לדיון בבג"ץ.
לפי שעה קשה להעריך, כמה המאמץ יצליח. האם הפעם גל מחאה לא יהפוך למרכיב שמשנה את המציאות. בכל מקרה , לא כאן יהיה המבחן האמיתי של ראש הממשלה נתניהו, אלא - במינוי של ראש השב"כ הבא.
הבחירה של נתניהו במועמד לראשות הארגון תיתן במקומו תשובה לשאלה העקרונית: האם החלפת ראש השב"כ תשפיע על החקירה של יועצי ראש הממשלה וקשריהם עם קטאר. כדי באמת להרוס את הטענה נגדו, נתניהו חייב למנות מועמד רציני משורות הארגון, רק זה - ולא סרטונים והדלפות - יוכיח את צדקתו נגד בטענות של רונן בר. חובת ההוכחה - על ראש הממשלה.
התרעות פיקוד העורף