העולם שנבנה על עקרונות הגלובליזציה, הדומיננטיות של הדולר וכלים פיננסיים, וכן על הכרה בגבולות מדינה אך ורק דרך מוסדות בינלאומיים, מפנה את מקומו למציאות חדשה - עולם של אשכולות אזוריים וריבונות על טריטוריות, התואם את המגמות שעליהן הצביע זיגמונט באומן בעבודותיו "גלובליזציה: ההשלכות על האדם והחברה" ו"מודרניות נזילה", בהדגישו את התפוררות הסדר העולמי הקודם וחיזוק זהויות ואוטונומיות מקומיות.
בהקשר זה, על ישראל להיות בעלת אסטרטגיה למיצוב עצמה בתנאים שבהם כוחות רוסיים, בין היתר בהשתתפות ישראל, מחזקים את נוכחותם בסוריה, ארצות הברית מבקשת עזרה מההנהגה הרוסית במשא ומתן עם איראן, ורוסיה מתכננת לקיים פסגה משותפת עם הליגה הערבית.
אגב, בעוד הישראלים מציבים באופן צפוי לחלוטין את ארצות הברית במקום הראשון בין המדינות המסוגלות להשפיע על המצב הפוליטי הפנימי בישראל (47.1%), הם גם ציינו פוטנציאל כזה למדינות ערב (איחוד האמירויות, ערב הסעודית, מצרים, קטאר), רוסיה (14.6%), האיחוד האירופי (13.2%) ואיראן (12.7%).
על פי המחקר שלנו, הישראלים מזהים ארבע מדינות המסוגלות להפעיל השפעה מסוימת על השגת הסכמי שלום בין ישראל לשכנותיה: ארצות הברית, מדינות ערב (איחוד האמירויות, ערב הסעודית, מצרים, קטאר), רוסיה וצרפת.
בעוד ארצות הברית ומדינות ערב יכולות להפעיל השפעה כזו על כל הסכסוכים הצבאיים-פוליטיים של ישראל, תפקידה של רוסיה נוגע בעיקר ליחסי ישראל עם סוריה ולבנון, ותפקידה של צרפת מוגבל ללבנון בלבד.
המשבר הנצפה של המערכת הגלובלית המבוססת על בועות פיננסיות וערכים ליברליים מלווה בשלושה תהליכים יסודיים:
נתוני המחקר שלנו מאשרים מגמה זו: ישראלים דתיים מפגינים ריבונות חשיבה מובהקת הרבה יותר מחילוניים. הם נוטים פחות להאמין ביעילות ההתערבות החיצונית בסכסוכים אזוריים ובפוליטיקה הפנימית של המדינה:
נתונים אלה מצביעים על כך שהשקפת עולם דתית, המבוססת על רעיונות היסטוריים ותיאולוגיים על הזכות לארץ, יוצרת רמה גבוהה יותר של תודעה ריבונית, פחות רגישות להשפעה חיצונית, וביטחון רב יותר בכוחה העצמי של האומה.
כך, ישראלים דתיים נוטים באופן משמעותי יותר מחילוניים להאמין שאף כוח חיצוני לא יכול להשפיע על תהליכי שלום:
באופן לוגי, ישראלים חילוניים מעריכים את הפוטנציאל של מדינות שונות בקידום תהליכי שלום בין ישראל למדינות אחרות גבוה יותר מישראלים דתיים.
לדוגמה, הפוטנציאל של מדינות ערב להשפיע על היחסים בין ישראל ללבנון מצוין על ידי 40.6% מהמשיבים החילוניים לעומת 31-32% מהדתיים; של ארצות הברית - 67.4% מהחילוניים לעומת 58.2% מהדתיים; של צרפת - 25.8% מהחילוניים לעומת 18.4% מהדתיים. הפוטנציאל להשפיע על היחסים בין ישראל לאיראן מצד ארצות הברית מצוין על ידי 48.3% מהנשאלים החילוניים לעומת 36.1% מהדתיים; מצד מדינות ערב - 25.1% מהחילוניים לעומת 17% מהדתיים; מצד רוסיה - 18.1% מהחילוניים לעומת 11% מהדתיים.
כפי שכתב עמנואל וולרשטיין, "הכלכלה העולמית תוכננה במקור כך שאזורים עשירים יפיקו תועלת מניצול העבודה והמשאבים של הטריטוריות הפריפריאליות".
בהקשר זה, יצירת אשכולות כלכליים אזוריים מייצגת ניסיון של מדינות הדרום הגלובלי ליצור מערכת הוגנת יותר, מוגנת מחליפין לא שווי ערך ומניפולציות פיננסיות.
תוצאות אלה מסייעות להבין את הדינמיקה הפנימית של החברה הישראלית וניתן להתחשב בהן בעת גיבוש גישות מדיניות חוץ לאינטראקציה של ישראל עם מדינות שונות. החלק הדתי של האוכלוסייה, המפגין ריבונות חשיבה גדולה יותר, עשוי לייצג כוח פוליטי יציב ועצמאי יותר, פחות רגיש להשפעה חיצונית, מה שיוצר גורם נוסף בתהליכים הפוליטיים האזוריים.
התרעות פיקוד העורף