הצעת החוק, אשר הוכנה לקריאה שנייה ושלישית, קובעת כי למשך חמש שנים, בהוראת שעה, תהיה לנחקרים ילדים או בעלי מוגבלות הזכות לנוכחות של עורך דין במהלך חקירתם. הנוכחות תתאפשר כל עוד הנחקר לא ויתר עליה במודע ובכתב. החוק כולל גם חריגים והסדרים – למשל, במקרה של חקירות דחופות או חשדות בעבירות ביטחוניות.
במהלך הדיון נחשפה תמונה חריגה: ועדת השרים לענייני חקיקה, שבדרך כלל מאשרת חוקים ממשלתיים בקונצנזוס מול הרשויות, אפשרה למשטרה להביע את התנגדותה להצעה גם בשלב המתקדם של חקיקתה. זהו צעד בלתי שגרתי שהוסיף לדרמה.
מהצד השני של השולחן, דיברה תת-ניצב שלומית לנדס, ראש חטיבת החקירות במשטרה. דבריה חשפו את חשש המשטרה מהשפעת החוק על חקירות: "חדר החקירות הוא אחד הכלים הלא רבים שנותרו כדי להגיע לחקר האמת, לאסוף ראיות ולמצות את הדין".
הצעת החוק שואבת את יסודותיה מהמלצות ועדת דנציגר שהוקמה בשנת 2018, ועסקה במניעת הרשעות שווא. בדוח שפרסמה הוועדה, ציינה דעת הרוב כי קטינים ואנשים עם מוגבלות חשופים יותר למסירת הודאות שווא – ועל כן יש לאפשר להם ליווי משפטי בחקירה. בדברי ההסבר להצעה נכתב כי מדינות רבות כבר נוהגות כך, בהן איטליה, אנגליה, ארצות הברית, הולנד וסלובניה – שם כל חשוד זכאי לליווי סניגור, למעט במקרים חריגים.
החוק החדש לא מעניק לעורך הדין מעמד חופשי בחדר החקירות – להפך. נקבעו בו הגבלות ברורות: איסור התערבות, איסור הקלטה, ואיסור תיעוד. עורך הדין יוכל רק לרשום הערות, שייכנסו לתיק החקירה. אם יפר את הכללים – החוק מאפשר לעצור את החקירה, ובמקרים מסוימים אף להוציאו מהחדר.
אחרי שנים של דיונים, של דוחות ועדה ושל התנגדויות – נראה שהצעת החוק מתקרבת אל הישורת האחרונה. האם תעבור במליאה? האם תיושם בשטח? ובסופו של דבר – האם תצליח לחולל שינוי של ממש בזכויות הנחקרים בישראל? בינתיים, הוויכוח סוער. והילד או האיש עם המוגבלות – עדיין לבד בחדר החקירות.
התרעות פיקוד העורף