"כל דבר שהוא פחות מניצחון בעזה – הוא תבוסה": דאגלס מארי בריאיון מיוחד

"כל דבר שהוא פחות מניצחון – הוא תבוסה"

לדברי מארי, ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להפסיק את המלחמה לפני שחמאס יובס באופן מוחלט: "המלחמות בעזה תמיד חוזרות כשהן לא מסתיימות בהשגת היעדים. זו לא יכולה להיות עוד מלחמה בעזה – זו חייבת להיות האחרונה. וזה אומר שחמאס לא יכול להישאר בשום צורה של שלטון."

על השאלה האם המחיר הבינלאומי גבוה מדי, השיב: "ישראל אינה מדינה מצורעת – המדינות שרוצות להפוך אותה לכזו, עושות זאת ממילא. מה שחשוב הוא ביטחונה של ישראל, ורק היא יודעת כיצד להבטיח אותו".

הימין באירופה: מורכב, אך הכרחי לדיאלוג

בהתייחסו לקשר של ישראל עם מפלגות ימין באירופה, מארי מציג עמדה שקולה. "אי אפשר לפסול את הימין באופן גורף. יש תהליכי שינוי אמיתיים. לדוגמה, המפלגה הלאומית בצרפת כבר אינה אנטישמית כמו בדורות הקודמים, אבל עדיין יש הסתייגות רבה ממנה – גם מצד יהודי צרפת."

בנוגע למפלגת ה-AfD בגרמניה הוא מזהיר: "זוהי סוגיה שמגדירה לא רק את גרמניה, אלא את כל אירופה. יש שם אנשים מתונים, אך גם כאלה שהם בעייתיים מאוד. הנשמה של המפלגה עדיין נתונה במאבק – ולכן יש לעקוב בזהירות."

מארי מבהיר כי אסטרטגיה חכמה מחייבת איזון: "השמאל האירופי אינו עקבי בנושא ישראל, ולעתים אף עוין. אם תפסול את רוב הימין וגם תישען על שמאל שמתנגד לישראל – אתה נשאר בלי שותפים בכלל."

אירלנד: "אין שם אפילו קול אחד פרו-ישראלי"

כשהתבקש להסביר את האיבה המובהקת לישראל באירלנד, מארי לא הסתיר את דעתו: "האיריים אף פעם לא ראו מלחמה דתית שהם לא רצו להיות חלק ממנה. נוסף לכך, תהליך חילון מואץ מאוד יצר ריק אידאולוגי שהתמלא בפעילות שמאל קיצוני."

הוא מוסיף בביקורת חדה: "אני לא מחפש באירלנד הנהגה מוסרית. זו מדינה שבה עדיין עומד פסל של שון ראסל – משתף פעולה עם הנאצים. כל עוד זה המצב, אני לא מקבל ממנה לקחי מוסר."

בריטניה והקיצוניות האיסלאמיסטית: "פשוט לא אוכפים את החוק"

במעבר לזירה הבריטית, מארי מביע תסכול נוקב מהאדישות של רשויות החוק: "חוק הטרור הבריטי מ-2006 אוסר על האדרה של טרור. אז מדוע ממשיכים מטיפים ופעילים ברחובות לגלות תמיכה בחמאס וחיזבאללה בלי שום תגובה מצד המשטרה?"

לדבריו, שינוי משמעותי יתרחש אם הרשויות יתחילו פשוט לאכוף את החוקים הקיימים. על מפלגת הרפורמה הבריטית הוא אומר בזהירות: "כרגע יש להם חמישה חברי פרלמנט – עוד דרך ארוכה לפניהם."