"ביבי, כפי שצוין, הוא איש חכם שיודע לנווט דרכו בסיטואציות פוליטיות מורכבות, בעל כושר רטורי גבוה מאוד שניחן ביכולת להתאים את דבריו לאוזן השומע – במקרים רבים הציבור ובמקרים אחרים פוליטיקאים שיטענו מאוחר יותר שלא עמד במילתו. אבל אין לצפות ממנו למשפטים דוגמת בן גוריון: מנהיג לא צריך לרצות את העם אלא להוביל אותו. כדי לומר משפטים כאלה צריך להיות מנהיג בעל חוט שדרה ואמת פנימית המציב את טובת העם במרכז ולא בעל אישיות נרקיסיסטית המציבה את "האני" במרכז. כך בנאומיו המילה "אני" חוזרת תדיר, הכל מרוכז בו", הסביר גרוזברד.
עוד הוסיף: "ביבי לא ייכנס לדיכאון כבגין במלחמת לבנון הראשונה כשחיילים נהרגים, הוא לא יתפטר כגולדה לאחר מלחמת יום כיפור וודאי שלא יעלו בדעתו מחשבות אובדניות כפי שקרה לגולדה. הוא גם לא יחווה בעיצומה של מלחמה תקופות דיכאון כצ'רצ'יל. ביבי לא יתקיף את עצמו כפי שקורה בדיכאון (רגשי אשמה, הודאה בכישלון) - הוא יגן על עצמו. על כן, לא יקדם בחירות ולא ועדת חקירה ממלכתית, ימעט להיפגש עם משפחות חטופים, יחלק כספים לחרדים כדי לשמור על הקואליציה שלו ובעיקר לא ייקח אחריות אישית על כל אשר ארע".
״מה קרה לביבי בשנים האחרונות? ביבי, כפי שתיארנו הינו מנהיג בעל יכולת אינטלקטואלית גבוהה וכוחות אגו ניכרים להתמודד מול ביקורת וקשיים. אולם זו רק הקליפה החיצונית באישיותו עליה הצליח לשמור לאורך השנים עד לשלב התביעות המשפטיות שהועלו נגדו. כשאלה איומו עליו בהדחה, קלון ואולי אף מאסר הסתיימה יכולת ההתמודדות שלו עליה שמר לאורך שנים, נפרצו ההגנות והתגלה ביבי אחר עם אמירות הפוכות לאלה שדגל בהן לאורך השנים (למשל, שמירה על מערכת המשפט; הצורך לגייס את החרדים), הכל כדי לשרוד", אמר.
בהמשך אמר כי "אין זה מפתיע שביבי מצליח להסתכסך כמעט עם כולם ולא מקדם לו יורש. כך עזבו בני בגין, דן מרידור ומדינאים נוספים שייצגו ימין ערכי את תנועת הליכוד. ביבי, במיוחד בשנים האחרונות, נוטה לגבש סביבו קבוצה של אנשים שתלויים בו והוא תלוי בהם (בדומה למודל המשפחתי שיצר) מה שיוצר סיר לחץ שבו אינטרסים מחליפים את האמת הלאומית וטובת המדינה".
גרוזברד תהה: "מדוע לא הצטרף לטראמפ כשזה חיסל את סולימאני? מדוע הפסיק את מבצע "צוק איתן" בשנת 2014 מבלי להתייעץ בחברי הקבינט שחלקם התנגדו לכך? מדוע לא סיכל את ראשי חמאס על אף המלצת שלושה ראשי שב"כ? מדוע לא תקף כארבע ימים לאחר השבעה באוקטובר וחיסל את כל ראשי חיזבאללה ושותפיהם על פי מידע מקדים שהיה לנו? כל ראשי ארגוני המודיעין וזרועות הביטחון תמכו בכך. מדוע היסס כשנה טרם הכניסה ללבנון? מדוע הסכים להפסקת אש עם חיזבאללה לאחר ההרס שזה זרע ביישובינו כמו גם להשארת כוחותיו על הגבול? וזו רק רשימה חלקית".
"כמי שהיה ראש ממשלה מאז 1996 ובמשך שבע עשרה שנים (מתוך שש עשרה השנים האחרונות הוא היה ראש ממשלה ארבע עשרה וחצי שנים) ניכר שלא השכיל להבין את האויב וכוונותיו, השליך עליו את חשיבתו המודרנית ובעיקר בחר לאורך השנים בקו פסיבי אם לא מפוחד שבו נתן לאויב להתעצם. בכל צומת החלטות בחר לשם הישרדות אישית לא להסתכן בעשייה. הדבר הפוך למשנתו ולאופן שבו הוא מציג את חזונו בנאומיו - היפוך מלא", כך לטענתו.
גרוזברד הסביר: "אכן יש שני ביבים – החיצוני והגלוי והפנימי והנסתר. ביבי מכיר היטב את הטקסט הדואג לאומה ויודע לדבר משם אך פועל ממקום אישי ואגוצנטרי באישיותו ולכן הוא מטעה כל כך. באופן זה יכול ביבי ברגע מסוים לדאוג שביתו לא יפגע מטילי חיזבאללה מבלי לחשוב על גורל האומה. צ'רצ'יל לדוגמה נאם מתוך הדיכאון של "דם יזע ודמעות" אבל התרומם לגורל האומה אל מול הנאצים. הוא לא היה עסוק באותם רגעים בתדמית שלו. ביבי שכתב שני ספרים על לוחמה בטרור לא השכיל להפנים דבר ממה שכתב - זה החלק המטעה באישיותו. מדובר בשתי אישיויות – הגלויה והנסתרת. דומה שגם ביבי עצמו לא מבין מהי בעייתו ולא מודע לה".
עוד ציין: "כמי שכתב את הביוגרפיה של בגין - "מנחם בגין – דיוקנו של מנהיג, ביוגרפיה" – שזכתה בפרס המחקר של המרכז למורשת מנחם בגין אערוך השוואה קצרה בין שני המנהיגים כדי להצביע על גודל הפער. בגין גידל משפחה בדירת שניים וחצי חדרים בדמי מפתח ולא בוילה בקיסריה. סביב בנו של בגין, בני, קיים קונצנזוס - איש צנוע, חכם וישר. סביב יאיר, בנו של ביבי, קצת פחות. אשתו של בגין, עליזה, אישה צנועה במיוחד שנהגה לנסוע באוטובוסים גם בהיות בגין ראש ממשלה ושלחה את בעלה להיפגש עם רייגן משום שהייתה זו פגישה חשובה בהיותה על ערש דווי (הוא לא סלח לעצמו שלא היה לצידה בעת פטירתה). קשה כמובן להשוות לשרה נתניהו".
"בגין מעולם לא הואשם בנהנתנות או בשחיתות כלשהי וכשפרש מראשות הממשלה התברר שאין לו בכלל דירה להתגורר בה. בגין אמר "יש שופטים בירושלים", פיטר את אריאל שרון מתפקיד שר הביטחון בהוראתם על אף שהדבר כאב לו ביותר ושמר על מערכת המשפט עצמאית מכל משמר. ביבי, לעומת זאת, לא נותן אמון במערכת אכיפת החוק (פרקליטות, משטרה, בתי המשפט) וחותר תחתיה. כשבגין התמנה לראש ממשלה הוא ביקש מכל הפקידות להישאר בתפקידם ואף לקח את משה דיין ממפלגת העבודה שישמש שר חוץ בממשלתו", הזכיר גרוזברד.
בסיום אמר: "איש לא ייקח לביבי את כשרון הנאום, היכולת לדבר אל לב ציבורים רחבים של מצביעי הימין ולייצג את ישראל בזירה הבינלאומית בכבוד. אלה לא דברים של מה בכך ואין למרכז ולשמאל הישראלי מתחרים לביבי בעניין זה. צריך גם לציין שרבים ממכשלותיו – אי תקיפה מקדימה של חמאס וחיזבאללה לאורך השנים, הפיכת הצבא ל"קטן וחכם" בניית גדר, העברת כספים לחמאס, אי סיכול מנהיגיו ועוד - לאלה היו שותפים גם כל מנהיגי האופוזיציה. אולם בגלל אופיו הנרקיסיסטי, הדיבייטי והשיווקי ובהעדר בית פנימי (אישיותי) וחיצוני (משפחתי) לסגת אליו בעת משבר הוא, בניגוד לבגין, שמיר ושרון, ימשיך לנהל את ישראל ללא חוט שדרה וללא וייז".
התרעות פיקוד העורף