בשל כך, עוד בפגרת הפסח חברי יהדות התורה החליטו להחרים את ההצבעות במליאת הכנסת בימי רביעי, עד שיגובש נוסח מוסכם על מתווה הגיוס. בש"ס הצטרפו לחרם, מה שגרם לקואליציה למשוך הצעות חוק בכדי שהאופוזיציה לא תפיל אותן. כך, במשך שבועות ארוכים החרם החרדי על ההצבעות במליאה בימי רביעי נמשך, ונוצר "פקק" של עשרות חוקים של חברי קואליציה שמוכנים לעבור במליאה, אך דבר לא קורה איתם. למרות החרם ופקק החקיקה, נתניהו לא נתן לחרדים את היחס המבוקש ולא הפעיל את כובד משקלו בכדי להביא לפשרה בחוק הגיוס.
בסיעות החרדיות לא יכולים להרשות לעצמם אירוע של סנקציות אישיות נגד 54 אלף בחורים, ולכן הם מעוניינים לקדם את חוק הגיוס במהירות כך שהוא יעבור לפני חודש יולי – המועד של תחילת שנת גיוס חדשה ושליחת עשרות אלפי צווי הגיוס לחרדים בהוראת היועמ"שית. במובן מסוים, היועמ"שית פתרה את הפלונטר הפוליטי של נתניהו שנגרם בשל חוק הגיוס בכך שקבעה סוג של דד ליין למועד בו החרדים מעוניינים בכניסתו של חוק חדש לתוקף.
בשל כך, החרדים לחוצים על קביעת מסגרת הזמנים לחקיקת חוק הגיוס בוועדת חוץ וביטחון. לאחר משא ומתן ארוך בין הצדדים, שכלל ישיבה עם יועמ"שית הכנסת שגית אפק אשר נתנה את אישורה לעקרונות החוק שגובשו – הרב דוב לנדו והרב משה הלל הירש החליטו כי החרדים לא יצביעו בעד החוק לפיזור הכנסת. לפי מתווה העקרונות החדש יש שלושה שלבים של סנקציות שיחולו על מלש"בים שלא יתגייסו.
בשלב הראשון, חרדים הלומדים תורה ואינם מתגייסים לא יוכלו ללמוד באקדמיה, להוציא רישיון נהיגה או לצאת מהארץ – זאת ללא תלות בשאלה אם החברה החרדית עומדת ביעדי הגיוס. בנוסף, מי שלא יתגייס לצבא לא יהיה זכאי לאפליה מתקנת בתעסוקה או לסבסוד בלימודים אקדמיים. ההנחות במעונות היום והסנקציות ברמה המוסדית ייושמו בהדרגה. אם לאחר שנה לא תושג עמידה ביעדי הגיוס, תבוטל גם ההנחה בתשלום דמי ביטוח לאומי. יעד הגיוס יעלה בהדרגה, עד ל-50% בתוך חמש שנים.
אדלשטיין הודיע כי בקרוב יתחילו הדיונים על נוסח החוק בוועדת חוץ וביטחון. במידה והנוסח אכן יגובש בשבוע הקרוב ולא יהיה משבר נוסף עם החרדים במהלך הדיונים, לאחר סיום הדיונים בוועדת חוץ וביטחון על נוסח החוק הוא יעלה למליאת הכנסת לקריאה שנייה ושלישית – והחרדים צפויים להצביע בעדו, כאשר המטרה של החרדים היא כי הדבר יתרחש לפני חודש יולי ושליחת עשרות אלפי צווי הגיוס.
התרעות פיקוד העורף