אז למה החרדים רוצים חוק כזה, שיהווה חותמת כשרות רבנית לגיוס חרדים לצבא? לדבר יש שני היבטים. האחד והפשוט הוא שמבחינת החרדים צריך קודם כל לבטל את עשרות אלפי צווי הגיוס שנשלחו עד כה, להסיר את הסנקציות הכלכליות ולשחרר את התקציבים לישיבות. אחר כך, תוקפו של החוק תלוי בעמידה ביעדי הגיוס. אם החרדים יחשבו שהם יוכלו להשיג תנאים טובים יותר – מי אמר שהם יעמדו ביעדי הגיוס? במקרה שכזה, החוק יתבטל ואנחנו נחזור לנקודת ההתחלה.
ההיבט השני, הוא החשש מהרכב הממשלה הבאה. אף אחד לא יודע מה יהיה לאחר מערכת הבחירות המתקרבת, יכול להיות שהחרדים יישארו מחוץ לממשלה הבאה, וייאבדו את הכוח שיש להם היום בכדי לכפות פשרות בנוגע לגיוס חרדים – כך שהסנקציות שיוטלו יהיו אכן כאלה שיתאימו פחות או יותר לתקנון הישיבתי, ולא יוטל על כלל החרדים.
החשש הגדול של החרדים, הוא מכך שאם לא יעבור חוק גיוס במושב הנוכחי, מי שיכריע בנושא תהיה הממשלה הבאה – שתחליט לגייס את כלל החרדים, תוך הטלת סנקציות קשות על המשתמטים. לכן, החרדים מעדיפים חוק גיוס במסגרתו הרבנים מכשירים גיוס של מחצית מהאוכלוסייה החרדית בכדי לשמור על החצי השני, להימנע מסנקציות קשות – כאשר לא בטוח שה'הכשר' לגיוס, אכן יביא לגיוס חרדים נרחב לצבא.