הצעת ההחלטה קובעת כי אזורים אלו הם "חלק בלתי נפרד ממולדתו ההיסטורית של העם היהודי", ותומכת בהחלת החוק הישראלי על השטח כחלק מהחזון הציוני ומדיניות הביטחון – במיוחד על רקע השינויים שחלו מאז מתקפת ה־7 באוקטובר. למרות אופייה הסמלי של ההצעה, ללא מעמד חוקי מחייב או שינוי מדיניות בפועל, היא מעוררת הדים פוליטיים, במיוחד בקרב סיעות הקואליציה.
גם מפלגת הציונות הדתית הבהירה כי תתייצב מאחורי ההצעה, וציינה כי מדובר ב"החלטה היסטורית התומכת בהחלת החוק הישראלי ביו"ש". עם זאת, הסיכוי להעברת ההצעה במליאה אינו ודאי: המפלגות החרדיות אינן צפויות לתמוך בה, ובחלקן אף צפויות להצביע נגדה. ח"כ יצחק פינדרוס מיהדות התורה אמר בריאיון לרדיו 'קול חי': "לגבי הצעת הריבונות – זו הצהרה בלבד, חסרת משמעות מעשית. נצביע נגד, אלא אם כן גדולי ישראל יורו אחרת".
ההצבעה מחר אינה על הצעת חוק, אלא על הצעת סיכום לסדר היום – ולכן, גם אם תאושר ברוב, אין לה תוקף מחייב. ההחלטה אינה משנה את הסטטוס המשפטי של השטח, אינה יוצרת חובת ביצוע מצד הממשלה, ואינה מלווה בתקצוב או מנגנוני אכיפה. במילים אחרות – אין מדובר בהחלת ריבונות בפועל, אלא בהבעת עמדה מצד הכנסת.
פרידמן קרא מעל במת הכנס לקדם את ההחלה בהקדם האפשרי: "אם ישראל תהיה הריבון ביו"ש, היא תוכל לפעול טוב יותר נגד הטרור. זה הפתרון הטוב ביותר לכולם. אשליית שתי המדינות נגמרה אחרי ה־7 באוקטובר – זה לעולם לא יקרה שוב. המצב הפוליטי בארצות הברית מעולם לא היה נוח יותר. זוהי הזדמנות נדירה שאסור להחמיץ. יהודה ושומרון הובטחו ליהודים על ידי אלוהים".
התרעות פיקוד העורף