"ישיבות לנושרים זה יצור כלאיים קצת מוזר שלטענת המדינה - מצד אחד הוא גם ישיבה, זאת אומרת שכל עוד היה קיים פטור לצעירים חרדים במסגרת תורתו אומנותו, אותם צעירים היו זכאים לפטור. דהיינו הם כביכול תלמידי חכמים שיושבים ולומדים מבוקר עד ליל. מאידך מדובר במסגרות רווחה שבהן מי שנמצא הוא צעיר שנמצא במצב סיכוני" אמר קידר.
"זה לא בהכרח נוער, אלה חבר'ה שיכולים להיות גם בני 23. לא יכול להיות שאותו צעיר, מצד אחד נמצא בתוך מסגרת כזו ומצד שני מתייחסים אליו כאל תלמיד חכם שתורתו אומנותו".
קידר המשיך: "בסופו של דבר האנשים האלה ככל שהם נמצאים באיזשהו מצב סיכוני, אז מערכות הצבא ככל הנראה יטפלו בהם ככאלו, ובהנחה והם לא יכולים לשרת שירות צבאי, הם לא ישרתו שירות צבאי, אבל ככל והמצב הקיים נמשך ובו לאותם צעירים אין פטור משירות צבאי והם לא יתייצבו בלשכות הגיוס, אז מדינת ישראל לא יכולה להמשיך לממן".
הוא הוסיף ואמר כי "הטענות כלפי מנגנון ישיבות הנושרים הן רבות ומגוונות. ההחלטה של בג"ץ מהיום אומרת דבר מאוד פשוט והיא שאת האנשים האלה, כל עוד אין להם פטור משירות צבאי, פשוט אי אפשר לתקצב. אני חושב שכולנו מבינים שלפחות חלקם אכן נמצאים במצבים סיכוניים, וראוי שלכל אדם במצב סיכוני, חרדי או לא, תינתן מסגרת טיפולית. העובדה היא שמדינת ישראל במשך הרבה מאוד שנים הסתכלה על האנשים האלה ואמרה 'אתה באותו זמן גם אדם במצב סיכוני וגם עילוי בתורה שלומד מבוקר עד ליל'".
"העתירה שלנו התייחסה לא למחיקה, אלא להשוואת תנאים. שופטי ההרכב היום החליטו רגע לעצור את הדיון ולסיים אותו בהקשר של התקצוב וככל ונרצה נוכל לעתור בהמשך גם בהקשר המערכתי יותר. בסיפור הזה, המטרה הראשונה הייתה קודם כול להמשיך לעבור הטבה אחר הטבה, פריבילגיה אחר פריבילגיה ולעצור את הסבסוד הממשלתי למי שמתחמק מגיוס".
קידר סיים: "התקציבים האלה אמורים להיעצר החל משנת הלימודים תשפ"ו, שנת הלימודים הקרובה. בסופו של דבר בתוך פרק זמן קצר המדינה צריכה לוודא איך היא תאכוף את זה למי שלא יסדיר את מעמדו. אני מקווה שלפחות חלק מאותם צעירים ימצאו מסגרות צבאיות שיתאימו להם. חלק אגב יכול להיות שלא ימצאו ולא יכולים למצוא וזה בסדר גמור ואכן מגיע להם פטור באופן אישי. מה שלא ימשיך להתקיים זה לא פטור קולקטיבי ולא תקצוב למי שמשתמט מחובת שירותו".
התרעות פיקוד העורף