"עשינו את זה בצורה מאוד מקצועית עם שלוש הזדמנויות גם כדי לקיים שימוע, גם יועצת משפטית לממשלה היא עובדת ציבור כמו כל עובד ציבור אחר, וגם היא מחויבת בסופו שלדבר בכללים שחלים על עובדי ציבור", הסביר תחילה.
לדבריו, "אני חושב שעשינו כמיטב יכולתנו כדי לאפשר לה להביע את עמדתה ביחס לטענות שיש לממשלה. דחינו גם בעקבות המערכה באיראן ובעקבות השבעה ועשינו שימוע ראשון ושני והוצע שימוע בפני הממשלה, בנוסף לשימועים בפני הוועדה ובסוף העניין הזה של מינוי ופיטור יועץ משפטי הוא נתון למנדט של הממשלה לפי חוק שירות מדינה".
לגבי החשש של חלק מהציבור בפגיעה בדמוקרטיה, טען: "השיטה הדמוקרטית הישראלית היא קצת יותר רחבה מאשר פרוצדורת מינוי או פיטורים של יועץ משפטי. הדבר הנוסף, צריך לזכור שבישראל התפתחה גם אנומליה חמורה מאוד שבה יועץ משפטי, ולא ברור אם הוא באמת יועץ או שהוא איזשהו מסמר שאתה לא יכול לפטר אותו, שבעצם הוא לא יועץ אלא ההחלטות שלו מחייבות ויש לו כוח בלתי פרופרוציונלי שלא קיים באף מדינה דמוקרטית".
"כאשר שר תקשורת מבקש למנות ממלאת מקום לרשות השנייה והוא ממנה מישהי בהליך תקין לחלוטין, ומה היה עם רשות החברות? ומה היה עם נציב שירות המדינה? שוב ושוב היא שמה רגליים. עכשיו, לא דיברנו גם על מה שקורה בתחום אכיפת החוק, יועצת משפטית לממשלה היא גם רמטכ"ל המאבק בפשיעה החמורה, היא אמורה להוביל צוות על שיש בו את הפרקליטות ואת המשטרה ואת רשויות המס ולנהל מלחמת חורמה בארגוני הפשיעה החמורה והיא לא מכנסת את צוות העל והיא לא עושה את הדיווחים שנדרשים לממשלה", פירט.
התרעות פיקוד העורף