סער הצביע על פרדוקס נוסף: ככל שחמאס חושש מפעולה ישראלית עתידית שתבוא לאחר עסקה - כך הוא מקשיח עמדות ומעלה דרישות. "העובדה שחמאס משוכנע כי גם לאחר עסקה עתידית ישראל עלולה לחזור ולהפעיל כוח במטרה 'לסיים את העבודה', מגבירה את חששו מהגעה לעסקה ומובילה אותו להקשיח עמדות. הוא מתנהל באופן קר ותכליתי, ביודעו שהזמן משחק לטובתו. כך מוסבר מדוע דרישותיו עולות ככל שמתקדמים בדיונים - ומדוע הסיכוי לפריצת דרך הולך ומתמעט".
למרות הקיפאון, סער הדגיש כי לשני הצדדים עדיין קיים אינטרס אמיתי להמשיך במשא ומתן - אך הוא הזהיר שהזמן פועל לרעת ישראל. "קיימת עדיין נקודת מוצא אסטרטגית רלוונטית: לשני הצדדים יש אינטרס מהותי בהמשכו של המשא ומתן. ישראל מעוניינת בהחזרת החטופים, וחמאס מצידו שואף להפסקת הלחימה, לשחרור אסירים ולהבטחת הישרדותו השלטונית. אך בשלב הנוכחי, ההמתנה משרתת את חמאס יותר מאשר את ישראל".
סער קרא לקבלת החלטה אסטרטגית ולהתוויית דרך חדשה, אם ישראל אכן שמה את שחרור החטופים כיעד עליון. "אם תבחר ישראל להציב את שחרור החטופים כיעד המרכזי - ולא רק כאחד מבין מטרות רבות - עליה לשנות כיוון ולמקד את המשא ומתן בהפסקת לחימה ובהסדרה כוללת. הסדרה זו תכלול גם בניית חלופות שלטוניות לארגון חמאס בתוך הרצועה".
לצד זאת, הוא ביקש להבהיר את עמדתו בנוגע למצבו של חמאס - ולפרק את האשליה כאילו הארגון הובס. "מהלך כזה מחייב הכרה מציאותית: חמאס, על אף המכות שספג, טרם הובס. הוא ממשיך לפעול באופן ממוקד, שיטתי ומתוחכם, במטרה לעצב נרטיב של הישג פלסטיני אל מול ישראל - נרטיב שמתחזק בזירה הבין לאומית והאזורית".
עוד אמר: "חמאס שואף להותיר אחריו מורשת של עמידה איתנה, של עמידות ושל קידום מטרות לאומיות פלסטיניות - ולמרבה הצער, במובנים מסוימים הוא כבר הצליח בכך. הישגיו אינם רק צבאיים - אלא תודעתיים, מדיניים, ותוך שימור שליטה תודעתית על השיח הפנימי והבין לאומי".
לדבריו, מדינת ישראל אינה יכולה עוד להרשות לעצמה להיאחז באסטרטגיה שכבר קרסה. "האסטרטגיה הישראלית שהתבססה על סירוב להיכנס למהלך מדיני ולסיים את הסבב באופן יזום, קרסה בפועל. ישראל נדרשת כעת להכרה בהפסדים - במונחי חיי אדם, תמיכה בין לאומית, לכידות חברתית ונזק כלכלי - ולבחירה ברורה בין שתי דרכים".
במילותיו האחרונות בריאיון, הציב ד"ר סער את שתי האפשרויות שניצבות לפתחה של הממשלה: "ראשית, מהלך מדיני שיביא לשחרור החטופים ולסיום הלחימה, גם אם במחיר ויתור על 'תמונת ניצחון' מיידית של ישראל. הדרך השנייה היא המשך הלחימה מתוך מודעות למחיר האנושי, החברתי והמדיני, והבנה כי ייתכן שמדינת ישראל תחמיץ את ההזדמנות להציל את חייהם של החטופים, הן במלחמה והן בניסיונות החילוץ".
"כפי שציינתי, למדינת ישראל שתי אופציות. אם תבחר בראשונה - משא ומתן להסדרה - עליה לבצע חשיבה אסטרטגית מחודשת, להכיר במגבלות הכוח הצבאי, ולבנות מנופים מדיניים ואזרחיים שיחזקו את עמדותיה במשא ומתן עתידיים. ללא שינוי מהותי בגישה - ישראל עלולה למצוא עצמה בסבב לחימה נוסף תחת תנאים גרועים יותר, תמיכה בין לאומית מוגבלת, וחוסן חברתי עדין".
התרעות פיקוד העורף