לוין מתח ביקורת חריפה על סדרי העדיפויות של בית המשפט: "היו ימים בהם סוגיות שבליבת זכויות האזרח עמדו בראש סדר העדיפויות של בית המשפט הנכבד. אבל אלו ימים אחרים. אזרחים רבים ממתינים זמן רב להכרעה בתיקים האזרחיים והפליליים... ואילו בקשות אלה, שאין בהן כל דחיפות, ושהן בבחינת זילות מוחלטת של בית המשפט הנכבד, זוכות להתייחסות מיידית".
בהמשך טען לוין כי המבקשים להטיל עליו את הסנקציות הטעו את בית המשפט: "המבקשים העלימו במתכוון מעיניו של בית המשפט הנכבד כי המדובר בלשכת השר ובחדרו האישי של השר". לדבריו, השלטים המוצבים בכניסה, הפרוגרמה לחלוקת המשרדים משנת 2009 ותצהירו של מנהל אגף רכש לשעבר במשרד המשפטים מוכיחים כי מדובר בלשכת השר בלבד, ולא בלשכה כללית של המשרד.
עוד כתב לוין כי היועצת המשפטית עצמה הכירה בכך בעבר. לדבריו, "בפגישת העבודה הראשונה עם עו"ד גלי בהרב מיארה, היא ביקשה לאפשר לה להשתמש מדי פעם בלשכת השר בתל אביב, תוך התחייבות שהדבר יעשה תמיד בכפוף לאישור השר ובתיאום מראש".
על הניסיון להציג את החדר כחלק מלשכה כללית אמר לוין: "ענייננו בניסיון לייצר תקדים הזוי בדבר קיומה של 'הלכת שיתוף', אשר לפיה לשכת שר וחדרו האישי של השר חייבים בהכרח להיות פתוחים בפני כל דכפין. הדבר יוצר תוצאה אבסורדית נוספת של שלילת האפשרות של שר או כל עובד ציבור אחר להחזיק מסמכים ולפעול בחופשיות בדלת אמות לשכתו".
לוין סיים את דבריו במתקפה ישירה על השימוש במשאבי פרקליטות המדינה לצורך ייצוג היועצת המשפטית: "זהו מצב שלא ניתן להשלים עימו ואשר פוגם באופן שורשי ויסודי בהליך המתנהל בבית משפט נכבד זה. נכון יהיה כי בית המשפט הנכבד ישיב את הסדר על כנו, באופן שמשאבי הפרקליטות הממומנים מכספי הציבור יועמדו לאלתר לרשות הממשלה ולא יופנו נגדה".
התרעות פיקוד העורף