גורמים ישראלים מסבירים כי מעבר לעובדה שאין הצהרה אמריקאית רשמית התומכת בהחלת ריבונות – גם לא חלקית – אין צוותים משותפים ואין פעילות מעשית מול הממשל בנושא. "הכול שקט בוושינגטון, ולכן בישראל פועלים בשקט , הרעש עלול להזיק", אמרו הגורמים. החשש הוא שכל פרסום או אמירה פומבית מצד ישראל יעוררו רעש בממשל האמריקאי, שעלול להשפיע ישירות על טראמפ.
בישראל מבינים כי סדר העדיפויות מול הממשל האמריקאי מציב את החלת הריבונות מאחור, בטח לא בשורה הראשונה: ארה"ב נדרשת קודם כל להעניק לישראל גיבוי במערכה בעזה, בפעילות מול סוריה ולבנון.
גורמים בירושלים אומרים ל"מעריב": "השאלה היא לא אם תהיה ריבונות, אלא באיזה היקף . נכון לעכשיו מדובר במהלך ישראלי חד־צדדי, שלא מגובה בהצהרה אמריקאית רשמית".
בישראל מעריכים כי נוצר "מומנטום ייחודי": ממשל אמריקאי שנחשב ידידותי, ממשלה ימנית פעילה בירושלים, והכרזה הצפויה על ההכרה במדינה פלסטינית בזירה הבינלאומית שמעניקה למסגור המהלך כצעד ישראלי תגובתי לגיטימציה נוספת. יחד עם זאת, ברור למקבלי ההחלטות כי כל עוד הממשל האמריקאי שומר על שתיקה, מדובר בצעד שעלול להתפרש כחד־צדדי ולגרור השלכות דיפלומטיות וביטחוניות.
המצב הנוכחי שונה באופן ניכר מהעבר. ממשלים אמריקאיים קודמים, דמוקרטיים ורפובליקניים כאחד, התנגדו בתוקף להרחבת ההתנחלויות, ובמיוחד לתוכניות שנתפסו "חוסמות" פתרון שתי מדינות, כמו הבנייה במתחם E1 בין ירושלים למעלה אדומים. הפעם, לאחר תדרוך של הבית הלבן, נמסר כי הממשל החדש אינו מחויב למדיניות המסורתית בנושא – איתות שנתפס בישראל כהזדמנות, אך גם כחרב פיפיות: כל רעש תקשורתי עלול להפוך את השתיקה האמריקאית להתנגדות גלויה.
נכון לעכשיו, לא התקבלה החלטה רשמית על החלת ריבונות. הדיונים מתמקדים בהצגת חלופות ובבחינת ההשלכות הבינלאומיות והביטחוניות. לפי גורמים המעורים בנושא, ההכרעות צפויות רק לאחר סבב נוסף של התייעצויות עם מערכת הביטחון ויועצים משפטיים – ותוך הקפדה על שמירת פרופיל נמוך ככל האפשר.
התרעות פיקוד העורף