לצדו הצטרפו בריטניה, קנדה, אוסטרליה ופורטוגל, שהודיעו גם הן כי הן מכירות במדינה פלסטינית. מקרון הציג את המהלך כסימן דיפלומטי חשוב וכצעד שמטרתו להעניק לפלסטינים אופק מדיני ולשמר את פתרון שתי המדינות. עם זאת, הוא הדגיש כי מדובר בצעד בעיקר סמלי, שאינו משנה את המציאות בשטח: ברצועת עזה נמשכת הלחימה, חמאס שולט בעזה והחטופים טרם שוחררו.
בהמשך נשמעו גם קולות חריפים מהציבור. בתוכנית מאזינים ברדיו Europe 1, אחד המשתתפים הגדיר את הצעד של מקרון "עמדה פרו־חמאס". לדבריו, הכרה במדינה פלסטינית במצב הנוכחי, כאשר החטופים טרם שוחררו וחמאס שולט ברצועה, מהווה "פרס לטרור" ומעוררת כעס רב בקרב חלקים בציבור הצרפתי.
בישראל דוחים את המהלך ושוקלים צעדי תגובה חריפים
בישראל דחו את היוזמה על הסף. גורם מדיני אמר כי אין משמעות לזהות היוזם, וכי ישראל עומדת על חמשת העקרונות שהציבה לסיום המלחמה: שחרור כל החטופים, הכרעת חמאס, והקמת ממשל אזרחי חלופי שאינו חמאס ואינו הרשות הפלסטינית.
דיפלומט אירופי צוטט באומרו כי היחסים בין צרפת לישראל צפויים להתדרדר "בצורה דרסטית". לדבריו, הנשיא עמנואל מקרון היה "המנוע המרכזי" במהלך ההכרה, והדיאלוג עם ראש הממשלה בנימין נתניהו "כבר כעת מסובך, וצפוי להפוך קשה עוד יותר".
התרעות פיקוד העורף