לפי התכנית, אם שני הצדדים יסכימו להצעה, המלחמה תיפסק באופן מיידי. כוחות צה"ל ייסוגו לקו המוסכם כהכנה לשחרור החטופים, וכל הפעולות הצבאיות – לרבות תקיפות מהאוויר וירי ארטילרי – יושעו. קווי הלחימה יוקפאו עד להתקיימות התנאים לנסיגה מלאה ומדורגת. בתוך 72 שעות מקבלת ההסכם על ידי ישראל, יוחזרו כל החטופים – חיים וחללים.
בהמשך, ישראל תשחרר 250 אסירי עולם ועוד 1,700 עצורים מעזה שנעצרו לאחר ה־7 באוקטובר, לרבות נשים וילדים. בנוסף, עבור כל חלל חטוף ישראלי, תעביר ישראל את גופותיהם של 15 פלסטינים מעזה. מחבלי חמאס שיתחייבו "לדו־קיום בדרכי שלום" ולפירוק מנשקם יקבלו חנינה. מי מהם שיבקש לעזוב את עזה, יקבל מעבר בטוח למדינות קליטה.
מיד עם קבלת ההסכם יוזרם סיוע הומניטרי רחב לרצועת עזה, בהיקפים שנקבעו בהסכם ה־19 בינואר 2025. מדובר בשיקום תשתיות מים, חשמל וביוב, בשיקום בתי חולים ומאפיות ובהכנסת ציוד לפינוי הריסות ופתיחת דרכים. הסיוע יחולק על ידי האו"ם, סוכנויותיו, הסהר האדום וגופים בינלאומיים נוספים שאינם מזוהים עם מי מהצדדים. פתיחת מעבר רפיח תבוצע במנגנון שיושם בעבר באותו הסכם.
על פי ההצעה, עזה תנוהל במעבר על ידי ממשל טכנוקרטי בלתי פוליטי – ועדה פלסטינית שתישא באחריות לניהול השירותים הציבוריים והמוניציפליים. הוועדה תורכב מפלסטינים מוסמכים וממומחים בינלאומיים, תחת פיקוח גוף בינלאומי חדש בשם "מועצת השלום". בראש הגוף יעמוד טראמפ עצמו, יחד עם ראשי מדינות נוספים, בהם גם ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר. "מועצת השלום" תתווה את המסגרת ותנהל את המימון לשיקום עזה עד שהרשות הפלסטינית תשלים את תכנית הרפורמות שלה ותוכל לשוב לשליטה יעילה ובטוחה ברצועה.
התכנית הכלכלית לשיקום עזה תיבנה בידי פאנל מומחים שסייעו בעבר להקמת "ערי פלא" במזרח התיכון. יוצגו יוזמות השקעה בינלאומיות שכבר גובשו, במטרה לשלב מסגרות ביטחוניות וממשליות עם השקעות שייצרו מקומות עבודה, הזדמנויות ותקווה לעתיד. בנוסף, יוקם אזור סחר מיוחד עם מכסים מועדפים והסדרי גישה שיידונו עם מדינות שותפות.
התושבים לא יוכרחו לעזוב את עזה, ומי שיבקש – יהיה חופשי לעזוב וחופשי לשוב. במקביל תינתן עדיפות לעידוד התושבים להישאר ולהשתתף בבניית עזה טובה יותר.
בהסכם נקבע כי חמאס ופלגים נוספים לא ייקחו חלק בממשל – לא ישירות, לא בעקיפין ולא בכל צורה אחרת. התשתיות הצבאיות, הטרוריסטיות וההתקפיות, בהן מנהרות ומתקני ייצור נשק, יושמדו ולא ישוקמו. תתבצע דה־מיליטריזציה תחת פיקוח מפקחים עצמאיים, הכוללת העברת נשק למצב בלתי ניתן לשימוש, לצד תכנית בינלאומית למימון רכישה חזרה ושילוב מחדש. עזה החדשה, כך נכתב, תהיה מחויבת לחלוטין לבניית כלכלה משגשגת ולדו־קיום בדרכי שלום. בנוסף, יובטח ערב אזורי שיוודא שחמאס ושאר הפלגים מקיימים את התחייבויותיהם, ושעזה החדשה לא תהווה איום על שכנותיה או על תושביה.
התכנית כוללת הקמת כוח ייצוב בינלאומי זמני (ISF), שיוצב מיידית בעזה. הכוח יאמן ויסייע לכוחות משטרה פלסטיניים שנבדקו, בשיתוף פעולה עם ירדן ומצרים שלהן ניסיון בתחום. ה־ISF יהווה את הפתרון ארוך הטווח לביטחון הפנימי ויעבוד עם ישראל ומצרים לאבטחת הגבולות, לצד המשטרה הפלסטינית החדשה. המטרה היא למנוע הכנסת אמצעי לחימה לעזה ולאפשר זרימה מהירה ובטוחה של סחורות.
ישראל לא תכבוש ולא תספח את עזה. ככל שה־ISF יבסס שליטה ויציבות, ייסוגו כוחות צה"ל בהתאם לסטנדרטים, אבני דרך ולוחות זמנים הקשורים לדה־מיליטריזציה. בפועל, צה"ל ימסור בהדרגה את השליטה לשטחי הרצועה ל־ISF, עד לנסיגה מלאה, למעט נוכחות ביטחונית חיצונית שתיוותר עד שעזה תובטח מפני איום טרור מחודש.
במקרה שחמאס יעכב או ידחה את ההצעה – ימשיכו צעדי הסיוע באזורים נקיים מטרור שיועברו מצה"ל ל־ISF. כמו כן, תוקם יוזמה לדיאלוג בין־דתי, שמבוסס על ערכי סובלנות ודו־קיום בדרכי שלום, כדי לשנות תודעה ונרטיבים בקרב פלסטינים וישראלים ולהדגיש את היתרונות הגלומים בשלום.
לפי ההודעה, כאשר תכנית הרפורמות של הרשות הפלסטינית תיושם במלואה ותהליך השיקום בעזה יתקדם, עשויים להתקיים לראשונה התנאים לנתיב אמין להגדרה עצמית פלסטינית ולמדינה עצמאית – "שאנו מכירים כתכלית השאיפה של העם הפלסטיני". ארצות הברית תיזום דיאלוג בין ישראל לפלסטינים במטרה להסכים על אופק מדיני לדו־קיום של שלום ושגשוג.
התרעות פיקוד העורף