על פי ההבנות הראשוניות, בתוך יומיים–שלושה צפויות להתחיל בקהיר שיחות מתווכים בין נציגי חמאס לבין נציגי ארה״ב, מצרים וקטאר, שיימשכו פרק זמן קצר ומוגדר של ימים ספורים בלבד. היעד הראשוני הוא שחרור החטופים במסגרת שלב ראשון של העסקה, במהלך שייערך בזמן קצוב של כ־72 שעות.
בישראל נערכים במקביל ליום שאחרי. גם אם המשא ומתן יצליח ויוביל לשחרור חטופים, בירושלים מבינים שחמאס ינסה למרוח את ביצוע ההתחייבויות ולהתנות כל שלב נוסף בהקלות נוספות. המשמעות: ישראל תצטרך להקפיד על מנגנוני פיקוח הדוקים ועל לוחות זמנים ברורים, כדי למנוע מצב שבו שחרור חלקי של חטופים הופך לכלי לחץ בידי חמאס.
בזירה הפוליטית — הסערה החלה
גם השר לביטחון הלאומי איתמר בן גביר הבהיר כי לא יסכים להסדר שבו חמאס יישאר קיים: "אם לאחר שחרור כל החטופים חמאס ימשיך להתקיים — לא נהיה חלק מהממשלה. לא ניתן להסכים לתרחיש שבו לארגון הטרור שהמיט על ישראל את האסון הגדול ביותר תהיה תקומה". האגף הימני בקואליציה מציב בפני נתניהו איום ברור עם דד־ליין קצר: חתימה על הסדר שלא כולל חיסול מוחלט של חמאס פירושה פירוק הממשלה. גם סמוטריץ' וגם בן גביר אומרים: "נחכה אחרי שלב א׳, אם יהיה, ואז נחליט".
מנגד, ראש הממשלה יודע כי דחייה של ההסכם עשויה לעורר זעם ציבורי ולהצית גל מחאה מחודש ברחובות, בייחוד מצד משפחות החטופים, וכל זה - לצד הזעם בוושינגטון ואובדן שאריות לגיטימציה בינלאומית שעוד נותרה לישראל.
הפער בין הקואליציה לאופוזיציה אינו רק אידיאולוגי - הוא מגדיר את קווי הקרב של השבוע הקרוב. בזמן שבימין מבקשים למצות את המערכה הצבאית עד חורמה, בגוש המרכז–שמאל רואים בהצעת טראמפ הזדמנות אחרונה לעצור את הדימום, לשחרר את החטופים ולייצב את האזור.
בין שתי הגישות ניצב ראש הממשלה נתניהו - נזהר מכל תנועה, מודע לכך שכל החלטה תעורר אחד הצדדים, וינסה לתמרן ולהשיג, ככל שיתאפשר, תמונת מצב שניתן יהיה להציג כתמונת הניצחון. שיחות קהיר הקרובות יהוו את מבחן המציאות הראשון למתווה טראמפ ולמנהיגותו של ראש הממשלה: האם יצליח לתמרן בין לחצים פוליטיים מנוגדים ולהשיב את החטופים, או שייאלץ לשלם את המחיר הפוליטי הכבד ביותר - מבית.
התרעות פיקוד העורף