"מרוצה, ומרומה. אין מה לעשות", שיתף אלגרט. "אם היו מציעים עסקה כזאת לפני שנה, אז היינו חוסכים את השנה הזאת. כן. אבל אנחנו אף פעם לא הצענו כזאת עסקה, וגם כשהייתה עסקה פחות מזה, כן, קראו לזה עסקה מופקרת, ויצאו, וטרפדו, והצביעו נגד בממשלה. כן. ועכשיו, סוף-סוף, הגיע המנהיג והגיש לנו מה שנקרא כתב כניעה. כן, ממש כתב כניעה. כן, וחתמנו על כתב הכניעה הזה".
לאחר מכן אמר: "בתי הכלא מתרוקנים ממחבלים, שעכשיו גם יש להם מדינת מקלט בקטאר, אז הם יכולים לחיות שם בשקט. והם יכולים לעבור מעזה לקטאר. כן, ולכן אנחנו היום במצב רע מאוד. לדעתי, החמאס מבחינתם יכולים לסמן וי על כל המטרות שלהם. ואנחנו יכולים להיות רק מרוצים, שהכתם הזה שהיה לחברה הישראלית של ההפקרה עומד להיות מוסר. אני מקווה שיוסר לגמרי, לגמרי, שלא יישארו מאחור חללים שלא מוצאים. אנחנו התרענו בפני העניין הזה, כשהפגיזו את המנהרות, וכשהפגיזו את המתחמים, ואמרנו שזה יגרום לזה שלא נמצא את החטופים".
"אבל, לצערי, אנחנו היום נוכחים לדעת שיש לנו עסק עם פוליטיקאי ולא עם מנהיג, וכשהגיע המנהיג מארצות הברית סוף סוף לתמונה, אז הדברים השתנו. זה היה קצת מאוחר אבל כמו שאומרים בעברית עדיף מאוחר מאשר בכלל לא. עכשיו זה רגעים קצת של התרוממות רוח ונחת. אבל, את יודעת, אני מחכה שפרץ שמחה יצא ממני, ואני לא יודע למה הוא לא יוצא. הוא לא מצליח לצאת. הוא לא מצליח. זה הרבה מעבר לאיציק. אני באמת לא מנסה. אני בכוונה גם לא לוקח את הדבר הזה למקום האישי, כי אם אני אקח את זה למקום האישי, אני כנראה לא אנתח את המציאות נכון", הוסיף.
"וכמו שאני קמתי 30 שנה כל בוקר לנטרל מטעני חבלה כדי שהמדינה הזאת תהיה מדינה יותר טובה, ולהוריש לילדים שלי מדינה בטוחה ומדינה ערכית, אנחנו נמשיך היום. אנחנו עכשיו, אם ביבי קרא לזה אז מלחמת התקומה, היום מתחילה מלחמת התקומה. כל מה שבנו, כל מה שיהרסו, אנחנו הולכים לבנות. אנחנו לא נוותר לו".
"תהיה ועדת חקירה, ואנחנו נבין מה קרה. כן, זה לא יחזיר את האנשים הביתה בחזרה הזאת. אנשים רוצים לדעת מה קרה, כי בלי לדעת מה קרה לא נדע מה לתקן, וזה מה שצריך לעשות עכשיו. פעם אחת כבר טראמפ התעצבן עליו שהוא חיסל את סולימני וביבי לקח על זה קרדיט. אז אני חושב שהוא יעשה את זה עכשיו קצת ביותר זהירות. מה הוא עשה? הרי הוא עשה פה עסקה שבעצם מ-day one, זאת הייתה צריכה להיות העסקה, ריקון בתי הכלא והחזרת כל החטופים. זה בעצם היה צריך להיות".
"אז הוא זה ששחרר בזמנו את סינוואר, הוא זה שישחרר עכשיו את מרואן ברגותי ואת אחמד סעדאת, והוא זה שעושה את כל הטעויות האפשריות, ורק לצערנו מתקנים אותו מאוחר מדי. אני לא זוכר את המילה הזאת אופטימיות. כן, לא מכיר את המילה הזאת. המילה הזאת נמחקה לי מהזיכרון. אנחנו לא צריכים להיות אופטימיים, אנחנו צריכים להיות ריאליים, ולהיות עם עיניים פקוחות, וכל הזמן עם עיניים על הכדור, ולא לתת לו לתעתע בנו עוד פעם, כי התברר בעסקה הזאת שהמלך הוא עירום".
התרעות פיקוד העורף