אלעד קובע כי ״המוקאוומה (תנועת ההתנגדות) מכינה מועמרה (מזימה). אין ספק שכוונתה של ישראל היתה שתכתיבי ‘הסכם שארם א-שיח’’ בין ישראל לחמאס — פירוז הרצועה, פירוק הנשק, גירוש פעילי הארגון והחלפת השליטה ברצועה — יהוו את סופה של תנועת ההתנגדות האסלאמית חמאס ככוח צבאי. מדובר במהות בחיסול הריבונות והיכולת של חמאס לשלוט או לפעול כארגון עצמאי״. לדבריו, ״במקרה כזה, לא מדובר בשינוי טקטי או בפשרה זמנית, אלא בסיום המוחלט של פרויקט השלטון של חמאס בעזה. מי שקורא את דפי ההסכם הזה משוכנע שכך יהיה״.
אלעד מוסיף כי ״מי שסבור כך מתבסס על כך שהחמאס מצטרף אל שורה של ארגונים דומים בעולם שסיימו את תפקידם באופן חלקי או מלא — הנמרים הטמיליים בסרי לנקה, המאוויזטים בהודו, הג’יהאד האסלאמי במצרים, הארגון האדום בגרמניה וארגון המדינה האסלאמית (דאעש). סופם של ארגוני טרור רצחניים דומה: הם חווים שנים של קור ושקט — ובבת אחת: רעם, שבר, והתמוססות, כמו קרחון שמתפורר באטיות ואז מתמוטט בבת אחת לים״.
הוא מדגיש כי ״על ארגונים כאלה שמתמוטטים בבת אחת נאמר שהכוחות הפנימיים חורצים את גורל המבנה – מבפנים, וכמי שעוקב אחרי חמאס מאז לידתו בשנת 87’, אני אומר שהכוחות שיצרו אותה – הם אלה שקרעו אותה לגזרים״. עם זאת, אלעד מבהיר כי אין מדובר בסוף הדרך: ״האם זהו סוף ההתנגדות האסלאמית (המוקאוומה)? חד משמעית — לא. סופה של המֻקַּאוַמַה כעיקרון? גם לא סביר. רעיונות אינם נכבשים בטנקים או נכנעים בהסכמים. הם משנים צורה״.
לדבריו, ״המֻקַּאוַמַה היא תפיסה שנטועה עמוק באידיאולוגיה של תנועות רבות ברחבי העולם האסלאמי. גם אם חמאס יפסיק להתקיים כגוף שלטוני או צבאי ברצועת עזה, רעיון ההתנגדות יכול לעבור לצורות אחרות — פוליטית, אזרחית או תת-קרקעית — ואף להתגלגל לגופים אחרים כמו הג’יהאד האסלאמי או תאים קטנים בלתי-רשמיים, ולהתעצם באזורים אחרים כמו הגדה המערבית, לבנון או מחוץ לארץ״.
בהמשך דבריו אלעד טוען כי ״ראשי החמאס החליטו שלא להיות מובסים. בכל מה שקשור להסכם, הארגון מכין לנו מזימה (מועמרה, בערבית), והשאלה החשובה ביותר היא – ממתי זה יקרה? האם נראה זאת כבר בתום חזרת החטופים לבתיהם או מאוחר יותר? כך או אחרת, מי שמדמיין את חמאס כבובת דחליל שנותרה בשדה אחרי שהציפורים הפסיקו לפחד ממנה, יצטרך להמתין״.
אלעד מוסיף כי ״הטלת הדופי בהתנהגותה של ישראל החלה כבר למחרת החתימה על ההסכם. חמאס הפיצה בכל תחנות הטלוויזיה הערביות את ‘העובדה’ שצה”ל ממשיך להרוג פלסטינים במסגרת מה שמכונה ‘רצח העם’. דפוס זה ילך ויתעצם ככל שנתקדם, ורצוי שמערכת הביטחון וההסברה הישראליות יקחו זאת בחשבון״.
הוא מדגיש כי ״צפויות הפרות הסכם של חמאס שמטרתן לגרות את ישראל לפעולה צבאית קשה שתטיל צל על כביכול ‘רצונה הכן’ של ישראל בעסקה. צפויות פניות של חמאס אל השושבינות — מצרים, קטר וטורקיה — ל’התערב מיידית’ כדי למנוע את ‘פיצוץ ההסכם’. הבטן הרכה היא כמובן טורקיה ואחריה קטר, שייעתרו לבקשה ויפנו לאמריקאים לדרוש מישראל ‘לכבד את ההסכם’״.
אלעד מסביר כי ״צפויים גם מעשים להשהיית או לביטול הגעת ‘הכוח הבינלאומי’ ברצועה, עד כדי הפחדת החיילים או השוטרים הערבים בפיגועים, כדי לגרום להם להירתע מלשהות באזור. זהו דפוס שנלמד מחיזבאללה ברצועת הביטחון, מה שגרם ליוניפי״ל להיות ‘שפוט’ של חיזבאללה״.
לבסוף אלעד מסכם באזהרה: ״במקביל, חמאס כבר מכין תוכנית חירום לתקיפת כל מי שינסה להקים ‘ממשלת חירום בינלאומית’ או מי שייקח על עצמו את חלוקת המזון, ובכך ידיר את רגליהם של אנשי חמאס מעמדת הכוח הזאת. ישנן עוד פעולות שחמאס מתכנן במסגרת המזימה הנרקמת להדרתו מרצועת עזה. אם לא נתכונן אליהן – נשאל מאוחר יותר איך הן קרו״.
התרעות פיקוד העורף